גנדי שקולניק / שירה נכתבת ברחובות |
המלים נפרסות על חבלי הכביסה
מדלגות על מדרכות עייפות
מביטות מחלון שרוט של אוטובוס
כמהות במסעדה עזובה
וסימני הפיסוק?
רצים כמו ילדים בגשם,
משפריצים לכל עבר נקודות לא מודעות
ואני, המביט בהם
מוסיף מבין עיני את העבר שלא היה
ויופיע בעתיד לפני ההווה.
בעצם
שירה נכתבת בכל מקום
מלבד - שולחן הכתיבה שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|