מוחי אומר לי להמשיך לנוע,
נפשי מזמן כבר רגילה
לכך שהיא אוכלת קש.
אני רגיל להתעלם מרגשות של געגוע
זה רק ליבי אשר נשבר
כל פעם מחדש.
הן נשארות איתי עונה או שתיים,
זה תלוי במצב-רוח,
לעזיבה תמיד אותן סיבות.
משכן ליבי הוא בשבילן מקום לנוח
הן משום נראות נורא דומות
כשהן עוזבות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|