כשהסתכלת מקצה המסדרון
היית אני -
ילד נבוך מלא פחדים וחרדות-
הקרקע נשמטה אז מתחת לרגליים
למה הם לא מבינים?
יש להם אחריות פי שניים
עולם של יצרים שמשתלטים על ה"אין":
ביטחון ואמון
עולם נקי מאיום
מקצה המסדרון זה הרגיש נורא
הם לא מבינים מה הם עושים
או שאולי כן?
זה מה שנורא
אז מי יושיע -
מי ימצא פתרון לבעיותיהם
כי מקצה המסדרון
צריך להרגיש כמו חלום:
אחווה ושלום
ביטחון ואמון. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.