זה היה בחנוכה
הילדים יצאו לשתות
הכיתה הייתה ריקה,
הילדים בחוץ, הולכים מכות.
שקט, חושך, אין אדם,
כלי הבית לבדם -
רעדו כולם ביחד
קצת מקריז וקצת מפחד...

כל אחד חשב לו: מה,
מה הרוח נהמה ?
למה הרצפה חורקת?
הבנייה בפלקל? או מזפת?!
מה הרעיש? זה לא פנס!
אולי פדופיל?! או סתם אנס!
אויה, משהוא איום
פה יקרה עד אור היום.

הבר רצה להסתתר,
המיקרוגל לחש: "הצילו"
שואב אבק חדש מהום סנטר
כבר פחד לפוחד אפילו
ובפרם וויל הפרה
עוד מעט והתפגרה.

עד אשר הגיע קץ-
הפלאפון ליבו אימץ
וקרא בקול חזק:
-מה זה פה, כאילו וואט דה פאק?!
זה מבועט, זה מתקפל
זה רועד כמו קוקסינל...
מי אתם? כלים כבודים
או חבורה של הומואים?!

ויתעוררו כולם
ויריעו בקול רם
"בואנה, בואנה... שכול מילים
שלא תישן עם הדגים!
ראה, לא פחדנים אנחנו
ולשמוח לא שכחנו
נארגן משחק לכיף
ואותך לא נצרף"!

אז אמר שואב האבק
-נשחק ונשבור את השתיקה
נראה לו למניאק
את משחק עופרת יצוקה!
כבר פסה להלחם ביוונים
היום טובחים בערבים

אליי לכלוך תמיד נדבק,
ורוב הזמן נמצא בבטלה,
לכן יהיה תפקידי במשחק,
אולמרט, ראש הממשלה

ואתה מזגן תל פאזי,
תהייה גבי אשכנזי!
קום וצא להלחם
על נשים וילדים אל תרחם!

ואתם הצברים
הפראיירים התורנים
רק אתכם בחר ליבי
לאחי המכבי
כל אחד לקרב מוכן
הביאו גם פצצות זרחן

גם אתם הטפטפות
תפקידכם אינו חשוב פחות
שבו ובכו כמו תינוקות
על הקפאת התנחלויות

כך הוסיף לו השואב
את התפקידים לנתב,
אך סוף סוף הגיע עד
הערבים... ופה עמד!

אף אחד אינו חוטף,
כל אחד רוצה לבכות...
כי כולם יודעים היטב
במחסום אוכלים מכות

עד שהחליטו הכורסאות
מתוצרת אמריקן קומפורט:
אנו גיבורים כפליים,
לנו יש משענת נשלפת לרגליים,
נראה לכם כלל הגיוני,
נפחד מהכובש הציוני?!
אחת שתיים שלוש ארבע
נתפוצץ בכל שכונה!

בבוידם יש כמה גלילים חלולים
עד תל אביב נירה טילים!
המקרר גם הצטרף:
"מלחמה ביהוד, אח איזה כיף!
ואני בזכות ליבי הקר,
אירה טילים מתוך מנזר"

מי המלך,
מי?
דממה!
על כולם נפלה אימה
וכולם ראשם הניעו:
אנטיוכוס לא אני הוא!

המשחק כמעט הוספד
בלי המבוקש מספר אחד
הרי יודעים גם במציאות
אף אחד לא רוצה לקחת אחריות
אבל אז, מצאו בפייסבוק את הפרה
ולמלוכה היא נבחרה

הפרה ניסתה לברוח,
לחצה אסקייפ בכל הכוח,
אך את אף אחד זה לא הרשים
-שתקי פרה, עמדי, מלכי!
התרגז הטוסטר משולשים -
אם תנסי להימלט,
נאגנר לך את הפרנד ריקווסט!...

כאשר הוכן הכל,
אשכנזי קרא בקול:
אנטיוכוס הזהר,
זעמי כאש בוער
אם תזרקו קאסם נוסף
לאשקלון או לשדרות
לתוך התחת שלכם אדחף
שיאהב שלוש מונחה כוונות.

הפרה צרחה: אני קורבן!
מה עוללתי למזגן?
אני בסך הכל פרה ממוחשבת
ולא טרוריסטית מאיימת

הפרה בכתה לשווא
כי פתאום התחיל הקרב
ובן רגע במטבח
כל כלי וכלי הפך נטבח

כל הבית התמלא
מן היסוד והטפחות
עשן גדול והמולה
פצצות זרחן ויריות

אשכנזי לא מרפה
ומפציץ גם בית חולים.
כדי שתדבר אליו יפה
בכיכר העיר, בוגדים תולים...

גם שואב אבק מרעים:
מוות לערבים!
עם מרכבה סימן חמש
בתי ספר נעלה באש!
ויצעקו הכורסאות המשוכללות עם הריפוד:
איטבח, איטבח אל יאהוד!!
נשלח לכם ילדה קטנה
עם דינמיט על המתנה

ותקום ערבוביה,
מין בלבול של בין לבין,
התקשורת מצנזרת
סיקור מפלה של סי אן אן

רק אחד - הסביבון
שבבית שנים כבר מסתובב
בחן כנבון
לכל פרט קטן שם לב...
"בחיי כבר לראות הכל הספקתי
אך על המנצח היום עוד לא הימרתי
אחכה לסוף לראות
מכביסט הלו אני, אני אוהד של ניצחונות"

אך לאחר כמה שעות
נמאס לכולם מהמכות...
כבר מעייף ומעצבן
והכרעה ברורה כלל אין
כולם לחצו ידיים והחליפו חולצות
וצאו לחגוג ולאכול סופגניות
רק הסביבון, נשאר בודד לו בפינה
ועם עלות השחר החל, זורק לו משפטי תבונה
"לא צריך עוד לחגוג חגים של ניצחונות
את הניסים הגדולים תשמרו להפועל ותנו רק בשלום לחיות"

מי מאתנו לא מצא את עצמו משחק בתור כיסא, בהצגה בכיתה ג' 2,
אשר ממחיזה את שיר החנוכה של נתן אלתרמן, בזמן שהמחנכת צועקת
לעברו שוב ושוב: " דבר חזק וברור, אל תבלע מילים!" - כולנו. או
ובכל זאת לבודדים שלא המחיזו או נתקלו בשיר "נס גדול היה פה"
של נתן אלתרמן אספר