|
חוזר הביתה ואינך.
הקירות מדברים באילמית לבנה.
כלים מוחתמים לפניי בכיור מוטבעים לדמותי.
את. רק בקצה היום אני
יודע תתקשרי ללילה טוב
הרוגה שנדבר מחר.
קשה לי לבשר לך:
את מפוגגת אותי
בהדרגה מתקשה להבטיח לך גשם.
רוחב שמים מתבקשים
עליי פתאום
נדידת ציפורים לא יודעת שובע
מנקרת בי, ואני מתחיל לחוש בה
כשנעשה לי קר, ואת לא דוגרת בחומך
עליי, לא יושבת
די חזק עליי
עם כל הסדקים האלה שלי
עם כל המעופים שוויתרתי
ששמרתי בקיעה
שקיפלתי כנפיים בשבילך.
מעולם לא התריתי עזיבה
אבל קשה לי לטפח את זרדי הבית כך
ו... טוב, נו, לילה טוב גם לך... |
|
|
חלמתי שאני פרח
ויושבת עלי
דבורה.
אח"כ התעוררתי
והייתי יעקב
פופק
והייתי במיטה עם
אישה.
אח"כ חשבתי,
אולי אני
בעצם פרח שחולם
שהוא
יעקב פופק.
בכל מקרה, אני
שמח
שבחלום שבו
הייתי יעקב
פופק במיטה,
הייתי עם
אישה ולא עם
דבורה.
יעקב פופק בהגיג
פילוסופי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.