לימור שטרן / שיחות |
לא.
את שם?
לא.
את שם?
לא.
איפה את?
כאן.
איך אני לא רואה אותך?
אתה לא רוצה מספיק. אפעם לא רצית.
-
אני כבר לא זוכרת איך זה שאתה מחזיק אותי.
למה לא?
עם הקור אובדת התחושה.
אבל חם.
קור פנימי.
-
תמיד כשנישקתי אותך הרגשתי כמו אוויר.
כמו אוויר? למה?
כי שום דבר לא היה מוחשי. כי אחרי רגע לא היו שפתיים לנשק. רק
געגוע.
כי כשנישקת אותי יכולתי לרחף. הייתי קלה מעצמי. בגלל זה, זה
נגמר. כי אחרי שעבר הזמן, כל מה שנותר זה אוויר. ואני הייתי
חלק ממנו, תוהה מתי תנשום אותי חזרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|