|
דברים משתנים כאן
פחדים שהיו לי אתמול נושרים על
הנייר הלבן
הנה מפה נעלמתי
לכאן הגעתי דיי מזמן
אני זוכר שמריים אמרה לי
שהמוח שלי הוא כמו
פטריית הזיה
כמה פחדים היו בי אז
כמה שהרגשתי נורא
לא הצלחתי לחבק אותה
הכל קרה בפתאומיות
והמילים הקצרות שלה
נחייה
ואז נמות
אנשים משתנים לי
הפחדים מהם יהרגו אותי חי
נחשולים של הבנה ותקווה מעורבבת
עם עשן של סיגריות מהחדר הקטן
אז לפה הגעתי
הכל ברור ומובן סוף סוף
משפחה שעוטפת ב
פחדים אין סוף. |
|
|
אני שונא
קיץ!!!
השמש ברגע של
עצלות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.