יעקב-שי שביט / שני שירים של יום |
נכון / שירה לומדים מן הטבע / אבל
כמה זמן אנחנו מצויים בטבע הזה / שתאוות
הבצע שלנו משמידה ללא הרף / ובוחרת לנו
לא רק את צבעי לבושנו שלא לומר נחלתנו /
אלא גם את האויב התורן / שכנגדו
אלוהינו צבאות / ואז
לפעמים אני אשת
לא אשת מנוח
לא אשת שמשון
לא אשת לוט המביטה אחור
לא אשת חייל עטרת בעלה
אף לא נביאה אשת לפידות
אשת איוב אני המקללת את אלוהיו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|