שפתיים בקועות סיגריה נושכות
חזית מצודדת, אליה עיניים מושכות
צפירה חרישית ארובת קטר מקיאה אש
ערפלי ברלין ליטפו את אוקטובר שמונים וחמש
בראותה ידעתי, המרחק לא נמדד במספר
וכל פסיעה לעברה, מדדתי את האופק הקר
חיוכה דשדש אל פניה, חיווה עווית מרירה
הסיטה את כנף המעיל, וחשפה בטן הרה
"הוא קטן ויפה, דומה לך עד מאוד"
לחשה לאוזני, והמתיקה לי סוד
"הוא יהיה אצילי וחזק, אך בעל מזג מר
הוא יכבוש את הוואדי, וייקח את ההר
ידע את הארץ, אך יצעק למרום
יחייה את אשר אתה שכלת בדום
ילך בשביל אותו סתתת, אך הפעם יחזור
וכאשר גופך ינשק הארץ, לנפשי ייתן דרור"
שלחתי יד מגששת, כמה לגעת ביגונה
צחוקה צרח בטרוף, הסיטה כנף היונה
מה היא בדידות, אז הבנתי, כשאת חושיי הלילה ליטש
בליל שבו ערפלי ברלין ליטפו את אוקטובר, שמונים וחמש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.