אלעד ארנון / נוף מדבר |
של השקט
במעלה ההר
בלב מדבר
לקול זמזום יצורים מעופפים
בבוהק אור השמש
בכחול נצחי שמימי
על צרור אבנים חדות
דוקרות
בין נשימה לנשימה
ממוקם אני בתמונה
הרוח מנשבת באוזני
לוחשת לי סודות
על מרחבים פתוחים
לתוך הוודי
מתנקזות המחשבות
עולות במעלה ההר
נעלמות בנצח המדבר
הזמן רודף
בפיתולי השביל
מבקש לכפות אותי בכבלים
ואני בנשימות עמוקות
אשלח אותו לאלף אלפים
של גרגירי מדבר
אנפץ אותו בחוד ההר
במבט למעלות
אצעק תפילה
לתוך עצמת הרעש
של השקט
ואני נעלם בתמונה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|