|
מרפסת העץ העטופה ירוק
כיסא הברזל הקר והרטוב
מפת השולחן המשובצת, ספוגת הגשמים ודמעתי האחת.
נשימתך בצווארי מסחררת
גם כשהלכת
חלקיי מתחילים להיאסף מפזורותיך
מלבד זה שנשאר אתך לתמיד
בדק מהיר, התמצאות בזמן ומקום
להיידות חזרה למציאות
או שלא
עכשיו מתחיל המסע לאחור
אל כל מלה שהענקנו
אל כל מבט שליטפנו רכות
אל כל נגיעה שסערנו אהבה
והגעגועים אליך.
חורף. 08.12.2009 |
|
|
לפעמיים בלילה
כשאני מתאבד
מחדש, בחושך
אני מקווה
שתנשקי את גופתי
כשתחזרי
אלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.