והיא מתופפת ברגליה היחפות על המרצפות, ואני מביט על כפות
רגליה ומדליק לי סיגריה. היא מכינה משהו של ממולאים ועלים
ובשר, והאש זורמת מתחת לסיר. אני לא יודע בשביל מה היא טורחת
על הבישול. היא לא אוכלת הרבה, ואני בכלל לא רעב, אני מפוצץ.
אבל כיף לראות אותה כמעט רוקדת במטבח, בין כל המוצרים והכנת
האוכל, כשרגליה היחפות כמו פוצחות בריקוד קטן משלהן, כמו יונים
שפורחות בבהלה וחוזרות לקן, או כמו גוזלים באימוני טיס.
ראיתי את הפנים של השחקנית/דוגמנית ההיא, אני לא יודע, ורותקתי
לפנייה. עיניים מעט ערמומיות, ממזריות, נראות הלומות מסיבות,
סקס ואלכוהול, ומעליהן מצח גבוה מאוד והשיער אסוף במהודק
מאחורי האוזניים, לא מסתירים ולא מטשטשים את צורת הראש הגדול
העגול. העור על הפנים צח ורענן, וחיוך דק של שפתיים לא דקות
ולא עבות, חיוך של מונה ליזה, מצטייר לו במרומז כשהעיניים
מביטות ישר אליי, אל המצלמה.
או תמונה אחרת, של הנערה-אישה חולפת על פניי במדרגות מהמכולת,
עדיין בפיג`מה, וכל כולה רכה ונעימה למראה, מרגישה במתח המיני
שלי ומשפילה מבט נבוך. השיער השחור בהיר יורד על עיניה, והן
שקטות ושלוות, עם קמצוץ סקרנות מתלקחת אליי.
או האישה בג`ינס וגופיה, שרועה על הדשא בפרסומת למיטה או מזרן,
ושד ימין שלה לא ברור, אבל השמאלי מלא ועגול תחת הגופייה,
וחציו מבצבץ בחלקו העליון כמו גבעה רכה, מענג את העין ומעגל את
חמוקיה.
ואני מעשן ונותן לה לרקוד את הריקוד היחף שלה, יוצא עם הסיגריה
למרפסת ורואה את הערב יורד כמו פתיתי קלקר שחור על הרחוב.
עייפות תופסת אותי, ואני מתכנן איתה התכרבלות ארוכה לתוך
השינה. עד שהחלום יתפוס אותי בלשון, ויחזיר אותי באנקה לבית
חשוך נעול מחוגים, ואני אגמע קולה קרה, אדליק סיגריה, ואראה את
הבוקר צונח כמו פתיתי קש עשוי אור וזהב על הרחוב.
ועוד יום יתחיל.    

זה קרה, הייתי חרמן. והיא יושבת, כל-כך נעימה ורכה, בבגדים
קלים שרועה על הספה. בחוץ החושך יורד, ואני מעשן והעשן חונק
ופותח דמיונות. תני לי לעשות בך מעשים, אני מבקש. והיא אומרת
תעשה לי סטריפטיז.
את יודעת אני לא צ`יפנדלס.
תוריד לפחות מכנסיים ותחתונים.

הורדתי.
לא עצוב לו לבד? היא שאלה. תן לו יד תומכת.
שיחקתי בו ככה, והיא עזרה לי בעצלנות עם כף הרגל שלה.

משהו השתגע בי. משהו התחרפן בי. אני חולה על כפות רגליים.
העיניים שלי נהיו אדומות, וברק של תשוקה אלימה וסוטה התלקח בי
לנוכח שאננותה.

תפסתי את כף רגלה והתחלתי מזיין אותה. ואני כולי בוער ומשוגע,
הזין עומד חזק, אמרתי אני אזיין את כף הרגל שלה ככה כ"כ חזק,
כאילו זו היא עצמה כולה!

ואני תופס ומשפשף, ונאנח, ותופס חזק, וממש מזיין לה את כף הרגל
מכל הצדדים, והיא כל הזמן צוחקת, צוחקת, צוחקת...

גמרתי לה על כף- הרגל, והיא הלכה ועשתה מקלחת, ואמרה "אתה
סוטה."

היום אין סטיות, אהובתי. רק דרכים שונות ומשונות.
לפעמים אני משתגע, אבל היא עוד איתי, מהסיבה הפשוטה: היא שרוטה
בעצמה, כמוני.
רק אתמול היא ביקשה שאשחק לה עם מלפפון בתחת.  

התעוררתי, הכול היה פנאן. עישנתי כמה סיגריות, הכנתי לי כוס
קפה. שמתי מוסיקה. ובעוד אני חושב איך לגלגל את היום אני מרגיש
מחנק בצוואר. אמרתי בטח הדגים של אתמול.

אז אני יושב לי בבוקר יום שבת, ומשהו מטפס לי לתוך הראש,
והעיניים בוערות, לא שורפות. אני קם מהמיטה לשטוף פנים, ושלאאק
- מתחלק. אני מנסה לקום אבל לא מצליח. אני חושב משהו רע קורה
לי, והולך על הברכיים לחדר הסמוך אל חברתי ושותפתי לדירה.

החדר חשוך, והדלת פתוחה רק כחרך. אני מנסה לפתוח אותה עם דחיפה
בכתף, ולא מצליח. אז אני חורק שיניים, ודוחף את הדלת עם הראש.
הדלת נפתחת ואני נכנס, והיא עומדת במיטה, עם מבט קרוע מטורף,
סביבה מתנפנפים גם ללא רוח שולי בגדייה הקרועים, ופיה פתוח
בהבעה אילמת של אימה וזעם.

נחרדתי. אימה זחלה אל לבי. מה זה קרה ליפה בנשים - חברתי. אני
מנסה להזדקף, לעזור לה. לא מצליח. אני מנסה לקרוא בשמה, אבל רק
הברה אחת מצליחה לחמוק מעומק האימה.

לפתע אני רואה נחש גדול יוצא מבין בגדייה, ומזדחל על גופה.
ובעוד אני מתכוון לעשות ויברח, הוא מסתער עליי ונכנס לי בחבטה
מהירה ואלימה לתוך התחת.
אני מרגיש מחנק בצוואר, והעיניים בוערות - לא שורפות.

אני מייבב שם, והוא מתפתל לי בתוך חור-התחת ונכנס ומחפש דברים.
ובמראה שעל התקרה אני רואה מראה מוזר - את חברתי מזיינת. יש לה
זין ארוך כמו נחש שיוצא לה מבין הרגליים, והוא תקוע בחזירון
קטן ורוד שעל פניו הבעת אימה.  

היא הייתה יושבת מזיעה עירומה על הרצפה ומעשנת סיגריות. שוב
ושוב התנצלתי שאין קירור בבית, זה היה בימי הקיץ.
היא הייתה משוגעת, שרוטה לגמרי. ככה להיכנס אליי הביתה ולהגיד
"חם." ולהתפשט.
ולא, היא לא רצתה מין, חוץ מההורמונים שגעשו בה והמיניות
שהייתה גדושה בה, היא לא רצתה סקס. היא רק רצתה לרבוץ אצלי
בבית, והיא עירומה לגמרי, יושבת על הרצפה ברגליים פשוקות
לפנים, ומבקשת ממני עוד ועוד תה קר, ואני הולך ורץ ועושה לה
מהר, כמו משוגע. חושב מה יקרה אם מישהו, שכן - שכנה, ידפקו
בדלת. אם יבוא מישהו אחר שאני מכיר.
היה בזה קסם כלשהו, כי גם אני לא רציתי סקס, אבל נמשכתי לפראות
והעירום שלה בטירוף. ואם מישהו יבוא זה יקלקל את הכול.

כפות רגליה היו מאובקות, הרצפה לא הכי נקייה פה. זיעה זולגת על
מצחה. זיעה נקוות בין השדיים. ריח בית השחי שלה והפות הפראי
בסבך שיער שחור, מגולח בצדדים. אצבעות רגליה הדביקות, שכל הזמן
משחקות אלו באלו בעצבנות. מה באת אליי, מה רצית ממני?

הייתה ידידה רחוקה מאוד. הייתי רואה אותה פעם בחודש-חודשיים,
כשהיא באה כאילו נפגשנו אתמול, עושה טלפונים, מבקשת כוס קפה או
משהו קר. מדברת איתי מהר, בלי לראות אותי, בלי לשאול או
להתעניין מה אני חושב. בסוף מסכמת את המצב שלה באיזו קללה על
עצמה, ומפייסת אותי במבט טוב וחיוך דק ויפה. הייתה מפשיטה את
עצמה במילים, מדברת על הכול, כולל סקס ויחסים, ודברים שאני
הייתי נבוך לספר. לא היה לה אלוהים.
בקיץ, סתם ככה, יפיפייה להפליא, יושבת עירומה על הרצפה הלא
נקייה שלי, רגליים פשוקות לפנים, מדברת, מתלוננת על החום, ואני
רץ ומכין לה גלונים בקנקנים של תה קר.

בערב, כשאני מול המחשב, כמו עכשיו, אני רואה אותה ממול בחלון
הפתוח.

בבקרים היא קמה מטושטשת, משליכה את הפוך והולכת יחפה לשירותים.
אחר-כך אני רואה אותה בין כוס קפה לבין המראה, מחליפה בגדים
ומסדרת תסרוקת. בין שיניה סיגריה, והיא מורחת על עצמה איפור.
כשהיא גומרת להסתדר אני משער שהקפה כבר קר, אבל היא שותה אותו
בכל זאת עד הסוף, ויוצאת מהדלת. לעולם איני יודע לאן היא
הולכת.

היא חוזרת בסביבות חמש בערב.
היא פונה למטבח, כנראה לאכול, ואז חוזרת לחדר שמול חלוני. היא
מתפשטת עד עירום, לוקחת מגבת ונעלמת שוב לאמבטיה. אחרי-כן היא
חוזרת תוך כדי התנגבות, ולובשת בגדים סקסיים יותר. תחתונים
כמעט שקופים, לפעמים סגולים, לפעמים כחולים, לפעמים שחורים.
מכנסיי ג`ינס צמודים מאוד. שמה על עצמה חזייה וגורבת גרביים,
נועלת מגפיים שחורים עד מתחת לברך. מתאפרת שוב, ולובשת חולצת
וי וג`אקט. ואז היא הולכת. לעולם איני יודע לאן היא הולכת.

היא חוזרת בסביבות שתיים בלילה.
סוגרת את הדלת ונשענת עליה, ואז כורעת על הרצפה, ממררת בבכי.
היא לא טורחת לשטוף את האיפור המרוח, כשהיא מכינה לעצמה מרק
מהיר ואוכלת אותו מול העין הצבעונית של הטלוויזיה שמאירה את
הכתלים שלה במלא צבעים מתחלפים.
אז היא מחליפה לבגדי-שינה, ושוטפת את האיפור. לאחר-מכן היא
מכבה את האור, והצללית שלה נבלעת במיטה.
רק ברגעים האלה נדמה לי שהיא מסתכלת עליי, כשחשוך.
לעולם איני יודע אם היא מסתכלת עליי.

אישה יפה, בשלה. הלוואי והיא הייתה אימא שלי. אני יישן כל היום
וכל הלילה, ומחכה לנגוס במשהו כדי שישאיר אותי ער וחיוני.
השירים מתים, שמעתי אותם שוב ושוב ושוב. וקרקס הליצנים
בטמבלוויזיה לא עושה לי את זה. חשבתי לעבוד, אתם יודעים, לעשות
קריירה. אז התחלתי לאסוף פחיות ובקבוקים ריקים. חודשיים עבדתי
בזה, במשרה מלאה. עשיתי 200 שקל. הבנתי זה לא זה. אז במקום
לעבוד חשבתי לחסוך את מעט הכסף שיש לי, ולא לקנות סיגריות, אלא
לגלגל לעצמי. הייתי מגלגל דשא בתוך נייר עיתון. בהתחלה זה היה
בסדר, אח"כ התחלתי להיחנק. ביבי נתקע לי ישר בגרון, וברק גרם
לי להקיא.
ואז היא באה אליי. היא אמרה שהיא עובדת סוציאלית, ושמעה
מהשכנים שיש לי בעיה. כיצד תוכל לעזור לי?
אני במקרה אשף בשכנועים מיניים. אז לקח לי רק שבועיים של העמדת
פנים והצגות להיכנס לתוך הפנטזיה שלה בראש, ואחר-צהריים אחד
מצאתי את עצמי עירום בין רגליה כשהיא עירומה ומתנשפת, ואני
חופר בה.
במקרה, או שלא, היו ימים בהם השתמשתי בכישרוני לשגל נשים די
הרבה פעמים, והאמת, עם הזמן זה נמאס. לכן עברתי לשלב השני
ודחפתי את הראש שלי לקוס שלה, ואחריו את כל הגוף. לא עבר זמן
רב והייתי במשכן נוח מאוד בתוך הרחם של האישה היפה הבשלה הזאת,
שהלוואי והייתה אימי.
היא הייתה מסתובבת פה ושם, וכולם התפלאו על ההיריון הפתאומי
והמהיר. היא כמובן ידעה לעגל פינות, ולפני השינה לחשה לי "כל
מה שעושה לך טוב."
אכן היא הייתה עובדת סוציאלית מוכשרת ומסורה. ואחרי תשעה
חודשים היא החליטה שנמאס לה.
יילדה אותי, והלכה.

היום אני עובד במשכן הכנסת. אם אתם באים לבקר ורואים בחור סתור
שיער ובוהה עיניים שמכסח את הדשא, אל תאמרו לו שלום. הוא אני.
והוא עדיין מחפש אישה יפה ובשלה להיכנס לה לרחם.  

אני לא מכירה אותך, אבל אתה נראה מאוד נחמד. תרצה להיות חבר
שלי?

תרצה שאספר לך סיפור? שאספר לך חלום? הם חושבים שאני מטורפת.

נשתולל בים כמו בסרטים הרומנטיים, אתה תקנה לי גלידה, ואני אתן
לך נשיקה. נעשה אהבה במוטל בתוך מלח וחול, ואתה תעשן סיגריה
אחרי שנתתי לך הכול, ואני אלך להתקלח. ואז נשב בלילה מול הים
עם בקבוקי בירה, ואתה יכול לשתוק, אני אספר לך את החלומות שהיו
לי כשהייתי ילדה, ומי ריסק אותם, ואתה תחבק אותי ותיתן לי
לבכות בזרועותייך.
אני אקנה לך מתנות קטנות, ואעטוף אותן בצלופן אדום.

אני יפה, באמת, ויש לי גוף לא רע. אני אחכה לך במיטה עם
תחתונים כמעט שקופים בצבע סגול, ואם תרצה תוכל להוריד אותן
בשיניים. תוכל לאכול אותי למטה אם תרצה, ואז לקחת את כל גופי.
אני אתן לך את גופי.
תסתכל באופק ותראה את השמש שוקעת, אין לנו הרבה זמן. אני לא
מכירה אותך, אבל אתה נראה מאוד נחמד. תרצה להיות חבר שלי?

נרקוד בלילות שיכורים בדירה, אני אכתוב לך על הקירות שירים של
אהבה. אתה תגיד לי שאני יפה, ושאתה אוהב אותי, ושתמיד תאהב.
אתה תמיד תהיה כאן בשבילי, ואני בשבילך.

תרצה שאספר לך סיפור? שאספר לך חלום? הם חושבים שאני מטורפת.

אני לא מכירה אותך, אבל אתה נראה מאוד נחמד.
תרצה להיות חבר שלי?  

אני יושבת על הספה, מעשנת, חרמנית, מתה לסקס. שומעת אותו סוגר
את המים ויוצא מהמקלחת. הוא בא לסלון עם תחתוני טנגה ומותח את
גופו כמעט-חסר-השיער, השרירי למדי. אני מסתכלת בו ועומד לי.
אישה עם זין, מה יכולה לעשות. בוא אליי, אני מבקשת. הוא בא
ואני מגישה לו את כפות רגליי המרוחות ציפורניים לק אדום. הוא
מנשק אותן, ולרגע מבליח בי כאב שהן נוצרו כרגליים של גבר.
"עומד לך!" הוא אומר, ומסתכל על חלציי. "אתה עוד עושה לי את
זה." אני אומרת ומכבה את הסיגריה. "תני לי לטפל בך.." הוא
אומר, ומפשיל מעליי את המכנסונים הצמודים, בצבע אדום נוטה
לכתום. אני זזה קצת כדי להקל עליו, וכל האיבר הזה שנולדתי איתו
נחשף בריא וגאה, עומד בזקפה חצופה, כמו הדגדגן הכי גדול בעולם.


"איזו תפארת." הוא אומר, ומעביר יד על הביצים והזין, "אני הולך
לאכול לך אותו." אני מתמוגגת. תודה לאל שיש גם אנשים כאלה.
 
הוא שולח לשון רטובה ובריאה, ומעביר לק בקצה שלה על ראש הזין,
הזין שלי רועד בהתמוגגות.
"מלכה..." הוא מלחש.
הוא מלקק לאורך הזין, נושף בו אוויר חם. זה לא זה, אני רוצה
לצעוק. אני רוצה שתיקח אותי מאחור.
הוא נעמד וזקפה בתחתונים, חושף זין יפה, כולי מתחרמנת מבפנים.
אני מוצצת לו, והוא נאנח. מלקלקת על לשוני את קצה הזין, חופנת
לו את הביצים, זין כ"כ יקר, כ"כ יפה, אני מנשקת ואוכלת ובולעת,
ורוצה עוד!

"תסתובבי." הוא אומר לי. משהו מסתובב אצלי בבטן. אני מתהפכת
בספה ומגישה לו את התחת שלי, והוא משחק בו, מקנטר. חופן את
הלחיים, פוסק ומדגדג מסביב לרקטום, משגע אותי!
"בוא כבר..." אני לוחשת בתחינה. "בוא.."
הוא מלקק לי את הרקטום, ואני מרגישה נפתחת אליו. והרגשה של זין
תובע וגאה נדחק אליי, ממלא אותי לאט-לאט...

למה הלכת? מתהפכת לי הבטן. מתוך שינה של ביעותים אני שומע את
קולה, אני רואה את פנייה, מאשימה. השחתת אותי, היא אומרת. פגעת
בי. בטחתי בך.
בסכינים לא ממשיים היא פוצעת לי את הלב. אני נאנק מתוך שינה,
מתחפר, עטוף בהילה של בלהות. ברגשי-אשם, בפחד מנקמה. חותך
באוויר את החלום ומתעורר סהרורי, טובע בתוך קצף לבן. לא רחוק
ממני יושבת השותפה שלי לחדר, שוטרת קשוחה ויפה, הרגליים היחפות
שלה מוטלות על המיטה ליד פניי והיא יושבת על הכורסא ומעשנת
סיגריות, אוכלת לעצמה את הלב, נסערת, על משהו. אני מביט בה,
חצי יישן. היא מביטה בי בלי לשים לב, מנענעת את כפות רגליה
בחוסר נוחות. אני רוצה לנחם, אני רוצה לתת סליחה בלב אישה לה
גרמתי צער, ופנייה של ההיא מתוך החלום, אומרת בטחתי בך, אהבתי
אותך, שברת לי את הלב. מתוקה, אני רוצה להגיד. אני אפצה אותך,
אני אשתפר, את יקרה. והיא חותכת בי מתוך החלום סכינים יפנים
בתוך הלב שלי. אני נוגע בשפתיי בכפות רגליה, אני צריך לסגוד
לאישה. השותפה לא אומרת כלום. אני מנשק את כפות רגליה, מפשיל
את מכנסיי, משפשף את הזין. אני אאחה לפחות את הלב של השותפה
שלי, שלא תכאב כמו ההיא, אני אוהב את כולן. אני מוצץ את הבוהן,
והיא דוחפת את הרגל שלה לתוך הפרצוף שלי, מורחת את כל כפות
רגליה על העיניים, על הלחיים, על הנחיריים והפה. ואני אבוד,
אוכל אותן, משפשף את הזין, זקור מולה כמו תמרור אשמה, והיא
מועכת לי את הפרצוף, תאכל נבלה. והזין שלי אש, משפריץ חלב חם
על כל הסדינים.
אני אוהב אותך, אני אומר, ומנשק את רגליה. אני אוהב אותך, ואני
מצטער...

היא מכניסה אותי לביתה לאחר ערב של הילולה, שתייה וייאוש. אני
עייף מדי ושיכור מדי לנהוג הביתה, או אפילו לנסוע באוטובוס,
והיא עושה רושם של בחורה טובה, קצת תמימה. מתוקה כזאת.
אני יושב על הספה מול טלוויזיה כבויה, נושך סיגריה, מדליק. היא
מביטה בי רגע ושמה מאפרה על השולחן.
היא מביטה בי רגע, כמו לא יודעת מה לעשות, ואז אומרת שהיא
קופצת להתקלח, ובינתיים אני יכול לאכול משהו כדי שהאלכוהול ירד
לי מהראש, ואחרי זה היא תציע לי מיטה. ומחר- מחר הכול יכול
לקרות.
אני אהיה בסדר, אני אומר, והיא מהססת רגע ויוצאת מהסלון. זה
בית גדול, מאובזר היטב. טלוויזיה משהו כמו שלושים אינץ`,
שטוחה, וילונות, שטיחים, הספות רכות ונקיות, הציורים על הקיר
נראים מקוריים. כמה אגרטלים גדולים צבועים ביד מפוזרים בפינות,
אין בהן פרחים. החלון משקיף אל העמק....

היא מעירה אותי, עטופה במגבת גדולה. אני מצטערת, אומרת, לא
חשבתי. והיא מובילה אותי לחדר שינה כשיד אחת מהדקת את המגבת
מעל לשדיה. בכניסה אני נתקל בשטיח וכמעט נופל, והיא אוחזת בי
בבהלה בשתי ידיה, והמגבת צונחת.

לא יכול להכיל יופי כזה. כל-כך חטובה, ובריאה. היא מהמהמת משהו
של מבוכה ומובילה אותי עירומה למיטה רחבה. גוחנת ומשילה את
נעליי, פושטת את הג`אקט ממני, וכל הזמן אני מביט כמו מהופנט
בגוף העירום היפה הזה, ונתקל בעיניה הטובות.

אני נשכב בבגדיי, והיא מכסה אותי בשמיכה קלה, מכבה את האור.
נקודות רצות לי בעיניים. חמוקי גופה מחליקים לי על האישונים.  
 

הוא יושב מבואס על הספה, אומר שכואב לו הראש ונמאס לו
מכימיקלים. מותח את הצוואר אולי שריר נתפס, קו דם נחסם, עורק
או ווריד. אומר שכואבות לו גם העיניים, מין לחץ כזה בתוכן,
אולי זה הסיגריות, הוא אומר, אבל לא מפסיק לעשן.
אני אשת מעשה, אשת העולם הגדול-קטן שלי, לא אתן לגבר שלי ככה
לסבול, ולכן אני עושה מעשה. אני מפשילה ככה יפה את מכנסיי הבד
שלו ונוגעת באצבעות קרות בזין שלו. ילדה שלי, הוא אומר (כי אני
צעירה ממנו,) זה נחמד מאוד, אבל באמת, אין לי חשק/כוח לזה. לא
לזה, אני אומרת, שום סקס אמיתי לא יהיה כאן, רק להשתעשע בזין
של מיטיבי ביקשתי כדי לעשות לו טוב. שחקי, שחקי, הוא אומר. וכל
עוד זה נעים לו וגם לי מה אכפת לי. ככה בעדינות בסבלנות, יש לי
זמן, אני משחקת לו בזין, ככה לאט בעדינות, אני לא ממהרת לאף
מקום. אני מעסה את העור הוורוד הסמוק, מקררת את הביצים בקצות
האצבעות. מותחת את הכיפה לכדי אנחה, רק תירגע.
עם הזמן כבר עומד לו ומספיק חזק, אבל הוא לא הולך לגמור כי אין
לו הרבה חשק. הוא רק מעביר מבט סהרורי עליי ועל מעשיי ומדליק
סיגריה, מלטף את פניי נחיריי ועיניי בבושם העשן החריף. ואני
ככה שולחת לשון קרה-רטובה אל הביצים שלו, משחקת בהן על לשוני
כמו גולות, כמו סוכריות. תופסת בין שפתיי את בסיס האיבר
וכמטפסת על גזע, אני מוצצת לאורכו, מאדירה את אורכו.
עם הזמן הכיפה הקטנה של אברך זין בתוך הפה שלי, ואני מלקלקת
עליה בלשוני, מרטיבה, מקררת, מעבירה סוכרייה גדולה שלי ומקבלת
מטח זרע חמוץ-מר לתוך הפה שלי, ישר לחיך, כמו מכונת ירייה
בצרור אחיד נקי, ורב כוח.
"תודה לך, מיטיבי, על הוויטמינים," אני מלקקת את שפתיי. "זה
טעים."
"את מופרעת," הוא צוחק, "אבל אני מת עליך." והוא מדביק לי
נשיקה כזו מלאה סיגריות מתוקות, והולך למחשב.  

גופה הלבן היה מושלם, אף יותר מהסטנדרטים של היום. תנועות גופה
היו אציליות וחלקות, והיא הילכה בשדה דרדרים, עירומה לאור ירח,
כשרק הצל שלי מלבדה מארח לנו לחברה. "רציתי להיות עולם," היא
אמרה. "רציתי להיות אימא של כולם." ירדנו בשביל אל העמק, והיא
ישבה על סלע, ערוותה הדלילה פתוחה לפניי, ועישנה סיגריה אסקוט
חריפה, מעלה ניחוחות באוויר היבש. אני לקחתי את המעדר והתחלתי
לחפור.

"בוטשים בי כל אותם גברים, חומסים את נשיותי. עשה עימי החסד,
והכניסם לנצח בתוכי." כמובן שזה מה שהתכוונתי לעשות. הקרקע
הייתה קשה, ולא פעם נאבקתי עם אבנים לרוב. מדי פעם היא הייתה
קרבה ובוחנת את הבור, ואז מסגלת לעצמה סבלנות ויושבת על אותו
סלע לבן, מעלה עוד סיגריה, מקשיבה לדממה, מריחה את ריח שיחי
הדפנה והדרדרים, ריח חיות קטנות מתות, וריח גללים.

העמקתי את הבור והחלקתי את קרקעיתו והדפנות. הוא היה מלבני
וארוך, והיה יכול בקלות להכיל בן-אדם. שמתי על קרקעית הבור פוך
עבה וחדש, עם ציורים של דובונים על רקע כחול, וכרית אדומה שמתי
באחת הצדדים הצרים. פתחתי את ספר החיים, וסגרתי בחבטה.
"תבוא היפה בנשים, אם תואיל, ותיכנס אל תוך הבור." אמרתי.
היא קמה, ורגליה היפות העירומות, חלקות ורכות, העתיקו את
נשימתי. שדייה התכדרו לכיפות מלאות כשהיא התכופפה ובחנה את
הבור.
"אכן, אכן, עבודה טובה עד מאוד עשה למעני אישי." אמרה. "מודה
אני לו עד מאוד."
וברגליים קלות נכנסה אל תוך הבור, הניחה ראשה על הכרית האדומה,
ושקעה בפוך, מסתכלת אליי בציפייה.
לקחתי את והחילותי שופך אדמה חזרה אל הבור. בתחילה כוסו רגליה,
רגליה הצחורות, שקשה היה לה לא להניעם בציפייה נרגשת. אז
הערמתי גם עוד שיכבה דקה על חלציה, וערוותה הדלילה שחשפה את
פרי מאווי הגברים, שהיו נוהרים אחריה בכמויות עצומות, ומתדפקים
על דלתה, ומחזרים עד כדי מיאוס. גם את בטנה ושני עופריה
כיסיתי, והבטתי על פנייה, אם לא מתחרטת היא.
"ברכתי איתך." אמרה.
כיסיתי את פנייה. העפר חדר לפיה ועיניה, ובתחילה הן נאבקו על
עצמן, מכוח האינסטינקט, וכשהיא קראה "עוד," כיסיתי את כל
פנייה, וחרחורי נשימה קטועה נשמעו מהבור.

לאחר כרבע שעה מולא הבור לחלוטין, ואני יישרתי את האדמה
והידקתי אותה עד כי נראה כי לא היה בור לפניי. עמדתי על האדמה
המהודקת והדלקתי סיגריה. הסתכלתי סביבי. הייתה היא הייתה האימא
של כולם, אימא אדמה, והירח הטיל צל חיוור מבעד לערפילים כששבתי
לביתי, הטלתי את האת והמעדר בחצר, וקוננתי על אובדנה של אהובת
לבי, שהפכה ברכתם של כל יושבי האדמה.  

היא שרה על הבמה כש-כל המועדון סביבה טובל באור צבע דבש,
ובירות מבעבעות בכוסות גדולות, ועננים של סיגריות מכסות את
התקרה. והיא שרה והיא עירומה לגמרי, אך כל חזותה כאילו היא
לבושה. עירום - היא אמרה - זה טבעי. ושדייה עולים ויורדים עם
קול השירה, וירכיה נעות כמו מערסלות את עמוד המיקרופון, והטבור
שלה מוכיח שהיא בת-אדם.
היא נכנסת עירומה למכולת שלי, ולוקחת לחם, חלב וגבינה. יש
שריטות קטנות על ישבנה, וכפות רגליה מאובקות מאוד. המוכר נועץ
מבט של שבריר שנייה בפטמותיה, ועורך לה את החשבון. ידי, באמת
בהיסח דעת, נוגעת בקצה האצבעות בישבנה, מגע מרפרף, והיא נעה
בחוסר נוחות למרות שהיא לא יכולה להצביע למה.
אני הולך לבנק לחדש את כרטיס האשראי, והיא עומדת עירומה מאחורי
דלפק כבד, עם זכוכית עבה, ומבקשת את הכרטיס הישן, תעודת-זהות,
חתימה. אני מנסה להיות גבוה כמה שיותר כדי לראות את ערוותה,
והיא שמה לב והיא לא מתייחסת, ומזכירה לי שהקוד נשאר בעינו,
ואני הולך משם.
בלילה כשחם אני נזכר בה, ויישן עירום. והשכנה דופקת בדלת לבקש
סיגריות, ועירום - היא אמרה - זה טבעי, אני לא מכסה עצמי, נותן
לשכנה חמש סיגריות והיא מסתכלת קצת נמוך מדי, ועיניה בעיניי עם
בת צחוק. ואני סוגר את הדלת, ומשתרע על המיטה. ליאונרד כהן שר,
אני מצית סיגריה, ומשהו בי אומר שאני עומד להתאהב - וזה באסה,
כי אז אצטרך לנסות להשיג אותה. פאק.  

היא הייתה במקלחת, מזמזמת איזה שיר. התעוררתי בדיוק ועישנתי את
הסיגריות שלי, שתיתי קפה. עדיין הייתי מטושטש. ישבתי בסלון
ושמתי רדיו. באיזה שלב שיר של רונה קינן עיצבן אותי (אני לא
מפחד מהזריחה,) אז שמתי את הסטריאו בלי לדעת איזה דיסק יש
בתוכו. חשבתי שיש שם את ברי סחרוף, אבל עלו צלילים חורקים
ומתייסרים של פי.ג`י.הרווי. נזכרתי, שמתי אותו קודם, כשחשבתי
שלא אירדם אחרי שהתעוררתי להשתין.
והחורף כבר הגיע לעיר, וקר. לא התאים לי, לאחר כמה דקות,
ייסורים נלפתים, אז החזרתי לרדיו וקיוויתי ש-רונה קינן הספיקה
להיעלם. היא אכן נעלמה.
מתוך האמבטיה היא שרה, נשמעת מלאה חיים מרץ וערות, ואני מטושטש
כמוני. איך המים שוטפים את גופה החלק, והשיער הרטוב נוטף מים
יורד סביב פטמותיה, מחבק את שדייה. המים גולשים בגב ומתנקזים
בין פלחי הישבן, גולשים על הרקטום ונשטפים, מתמזגים עם המים
שגולשים מהפות, מהערווה הדלילה, לזרם נקי צלול שהייתי רוצה
לטעום...
איברי התקשח בין רגליי. זה לא הזמן, אני חושב, אני מסטול
לגמרי. קמתי והסתובבתי בסלון, מנסה להרגיע אותו. הוא התפתל שם
בתחתוניי בצורה לא נוחה, ואני מתחתי את התחתונים כדי שיתיישר.
אישה שרה אצלי באמבטיה...
עמדתי ליד הדלת חסרת המנעול ודפקתי חרש בדלת. לא ידעתי מה אני
עושה. היא קראה בשמי, זה אתה? מי זה יכול להיות. אני כבר
יוצאת, אמרה. אני יכול להיכנס, אמרתי. תיכנס, אמרה.
נכנסתי ובום לפרצוף, כמו הבזק אור מסנוור. יפיפייה ועירומה,
נוטפת מים, מחזיקה את הטוש ומעבירה אותו על שיערה ושדייה. היא
ראתה את זה בי, וצחקה. מוצא חן בעינייך? היא שאלה.
התקרבתי ומעט מים השפריצו עליי. נגעתי בגבה, מחליק לישבנה. אני
צריכה עיסוי ברקטום, אמרה החצופה. היא אהבה לשגע אותי, היא
טירפה אותי כבר שנים, וידעה את זה, נהנית מכל רגע.
אל האצבע המורה היא הגישה לי את ישבנה והתכופפה קלות. אני
גיששתי שם, וחדרתי טיפה, מעסה תוך כדי, מעמיק.
כל-כך משחרר... היא התמוגגה.
הוצאתי את האצבע ומשכתי אותה אליי. חפנתי אותה ונישקתי את
שדייה. מי-המקלחת על גופה הרווה אותי, נוטף מפטמות זקורות.
היא החליקה יד לתוך מכנסי הבד שלי והתחתון ואחזה באיבר מיני.
אתה מוכן לי, היא צחקה. חכה לי במיטה עירום, אני רוצה שתעשה לי
טוב, אחרי המקלחת.

אני מטושטש ונואש, עדיין מריח משינה, יצאתי מחדר האמבטיה
והתפשטתי עירום. נשכבתי בבגדי היוולדי במיטה והדלקתי סיגריה.
בין רגליי צחקה עליי זקפתי הגדולה. שמעתי את זרם המים נסגר
באמבטיה.  

"למה את מחזיקה את הסיגריה בשיניים?" הוא שאל, וגם זה עיצבן
אותי.
"אני עצבנית." אמרתי ודחפתי יד שמאל בין המכנס לתחתון.
"את יפה כשאת עצבנית." הוא אמר, דביק-דביק. אני יפה בכל מצב,
רציתי להגיד, אבל זה לא נכון. בבוקר אני נראית הירושימה. הוא
גם הוסיף שאני מעשנת הרבה.

אוטומטית בלי לחשוב התחלתי לחפור עם היד בקוס שלי, ככה
מעצבנות, כמו שבנים מגרבצים. בכלל לא חשבתי עליו ומה הוא
יחשוב. הייתי בלחץ.
"מותק," הוא אמר, "מגרד לך שם?"
לרגע הבנתי, אבל לא היה לי אכפת. "אני מגרבצת, אסור?"
הוא הביט בי רגע, "תקללי אותי."
"לך תזדיין.." מה הוא רוצה ממני?
"עוד, כן, את יכולה להיות יותר יצירתית."
"מה אתה רוצה ממני? נמאס לי מהצורה שלך, עוף לי מהעיניים.."
תעשה משהו, רציתי להגיד, תעשה משהו להרגיע אותי.
"כלבה."
"קוס אימא שלך, יא בן-זונה מזדיין בתחת! אני אטחן אותך
לפירורים, יא חרא! לא כדאי לך להתעסק איתי.."
"אני המזדיין שלך..." הוא אמר ונעמד בין רגליי. "תני למזדיין
לעשות לך טוב."
"מה אתה רוצה..."
"החרא רוצה ללקק לאישה שהוא מעריץ. המזדיין בתחת רוצה לעשות לך
טוב.."
הייתי בהלם, הוא לא כזה בדרך-כלל. הוא הפשיל את מכנסיי
ותחתוניי ופתאום הרגשתי שאני נרטבת.
"תקללי אותי." פתאום כ"כ אהבתי אותו.. "אני לא יכולה..."
תקללי..."
שפתיו רפרפו על הקוס שלי, טעמו אותו כאילו היה משהו מאוד עדין,
נישקו אותו כמו שפתיי אהובה, אהבו אותו בהתרפסות והתחנפות...
נטרפתי.
הלשון שלו התחפרה בעדינות בתוך הקוס שלי, הפרידה את השפתיים
החיצוניות, חיפשה דרך לטעום כמה שיותר פנימה...
"תקללי אותי..." אמר, כמעט בתחינה.
תפסתי את הראש שלו באלימות ודפקתי אותו לבין הרגליים שלי,
"תאכל אותי, תאכל אותי, תאכל אותי, מזדיין!"

ציצי כזה חמוד, משוחרר מבגדים. אני מעביר אצבעות מלטפות על
צידי הגבעות שלו, חופן אותו כמו פרי בשל וצעיר בכף ידי. גוחן
ואוגר אותו בפי כמו חמאה, נימוח. מרגיש בלשוני את הפטמה החמה,
הזקורה, שורטת על הלשון. מעביר עיגולים בקצה הלשון סביב הפטמה,
מנשק את הציצי מכל צדדיו, שואב אותו במציצה עדינה אל פי.

מבקש ממנה להרים את הידיים, ומנשק את צידי גופה, במערומיה
נחשקת. יורד עד לישבן ומנשק ומלקק, לוקח את ירכיה החלקות, עור
גמיש וחלק, ומעביר עליו אצבעות מתאוות. מנשק לכל הרגל, הרגליים
הסקסיות האלה, עד כפות רגליה, הקרסול, אצבעות הרגליים בתוך פי.


מנשק את צווארה, מוצץ את תנוכי אוזנייה, היא רוטטת. מנשק בכתפה
ובבית השחי.

"רטובה?"
"מטפטפת..." היא עונה לי.
ואני שוכב על השטיח, ונותן לה לכרוע על פניי. לשוני מתערבבת
בין הפות החמוד, כפתור הדגדגן הקטן, החריץ בין לבין, משחק בקצה
הלשון, מתערבל, בתוך הרקטום השושנה שלה. הכול מריח לי כל-כך
טוב. אני עירום לגמרי, וזקפה גדול מאוד רוטטת בתסכול בין
רגליי. אני רואה אותה מתחילה להתפרק, להיכנע לתשוקתה - לגעת.
"אל תגעי בי..." אני לוחש. "לא לנגוע..."
"אתה משגע אותי..." היא בקול שבור, מלא תשוקה ותסכול. "אני
רוצה לאכול אותך... אני אוהבת אותך..."
"לא לנגוע.." אני לוחש.

שישי בערב, שמנו מוסיקה יוונית מלאה דרבוקות, פתחנו וודקה
רד-בול, סידרנו את המרלבורו בשורה, ונטע התחילה לרקוד, מנענעת
את הישבן, מערסלת את חמוקיה.

"את משגעת אותי!" צעק רונן, היא צחקה והוא לגם מהוודקה. קמתי
ורקדתי איתה צמוד-צמוד, היא לבשה מיני קצר שחור, וחיככה את
ישבנה בחלציי. עמד לי, וידעתי שהיא מרגישה את זה על ישבנה,
והיא נענעה את הטוסיק שלה על חלציי, נצמדת אליי מלפנים, פושטת
ידיים, מלטפת את צווארי. אני מוריד את המיני שלה בשיניים,
ומתחתיו הגרביונים, הביריות, ותחתונים שקופים למחצה, ורונן
אוכל ת`לב. היא פשטה את החולצה ותחתיה חזייה שחורה סקסית, ואני
מטביע את שפתיי בין שדייה תוך ריקוד, והיא מחככת את אגנה
באגני.

"אני אוהב אותך!" קרא רונן, שיכור לגמרי, קם והתחיל לנשק את
רגליה, מוחה כפיים לקצב הדרבוקות. היא התעייפה והתיישבה, ורונן
מנשק את רגליה, והיא מלטפת לו את הראש, והוא מפשיל את תחתוניה
ומתחיל להתעסק לה בלשונו בין הרגליים.

אני ישבתי ממול וחשפתי את איברי היפה, משפשף אותו זקוף מול
עיניה בעוד רגליה פשוקות ובתוכם שפתיו של רונן. רונן מלקק לה,
היא רוטטת, ומביטה על הזקפה שלי, הזקפה היפה שלי, ורונן מתחיל
להחדיר בה אצבעות.

זה לא מצא חן בעיניה, אז היא קמה והחלה למצוץ וללקק את הזין
שלי, נרטב ממיצי רוקה. ורונן חרמן א-כול בלוע אוכל לה את חור
התחת כשהוא רובץ על הרצפה כמו כלב.    

שמעתי מוסיקה יוונית שמחה ששר יהודה פוליקר, וזה עשה לי טוב על
הלב - כמו בריזה. מזג-האוויר היה חם, ולגופי היו תחתוני בוקסר
בלבד. בדקתי שאכן הווילון סגור, ופשטתי אותם ונשכבתי עירום על
המיטה. הרוח שיחקה בווילון, אבל לא הסיטה אותה. חשבתי בנוכחותי
הסקסית שיש מלאן בנות שלא היו מתנגדות להתענג על הגוף שלי, וזה
גירה אותי קצת. האיבר התחיל להתמלא, ואני עיסיתי אותו מעט,
מחליק על העור הלח (אחרי מקלחת.)
פשטתי את גופי לצדדים, יפה ושרירי, ואצבע עבה וגדולה זקופה
במרכזו. כריות האצבעות שלי החליקו לאורכו של האיבר, הרגשתי
כאילו אני נמשך לעצמי.
הווילון הוסט מהרוח ואני לא שמתי לב. בבניין ממול שהיה די קרוב
עמדה בחורה שחורת-שיער והביטה בי. לאחר רגע שמתי לב שהיא אוחזת
משקפת, היא ממש רואה אותי כאילו לידה!
היא כבר ראתה, גם את פניי, את כולי. ניחשתי שהיא מגורה ורטובה,
והחלטתי לשחק איתה קצת, להנאתה ולהנאתי. העברתי כריות אצבעות
באיטיות מטרפת לאורך האיבר הזקוף והבטתי ישר אליה.
השירים התחלפו ברדיו בעצלתיים, וכל הזמן היא הביטה בי במשקפת.
ליטפתי את גופי, ליטפתי את ישבני. פיסקתי את רגליי על ברכיי
והבלטתי את הזקפה, מלטף עלייה בעדנה.    

"למה אתה משחק בזין?" היא שואלת פתאום. "לא יודע," אני עונה,
"משעמם לי ביד." "מוזר איך הבנים מעסים את הזין, משחקים
בביצים. אני לא משחקת בציצי." "גם אני לא." אני אומר. "אין לך
ציצי," היא אומרת. "יש לי," אני עונה, "אני שטוחה."
"שנינו יכולים לקבל אותו זיון," היא אומרת. "מה?" אני שואל.
"בחור-התחת. לשנינו יש חור תחת." "לא הייתי רוצה לקבל זין
בתחת." אני אומר. "הומופוב?" שואלת. "לא," אני עונה, "רק לא
הומו." "אני רוצה לראות את התחת שלך." היא אומרת.
אני עומד לפנייה עם מכנס מופשל, והיא מעבירה אצבע בחריץ הישבן.
"מגרה..." אני אומר. היא מציצה על איברי, "אכן-אכן, יקירי."
היא צובטת את הישבן וטופחת עליו, מעסה אותו כמו בצק. "תתכופף,"
אומרת. אני מתכופף והיא בוחנת את הרקטום שלי. "הוא נקי! כל
הכבוד!" "קרצפתי אותו במקלחת." אמרתי בגאווה. "אכפת לך אם אני
אדגדג אותו קצת?" "הו..." אני מתבלבל, "טוב..." היא מעבירה
אצבע מורה סביב הרקטום. מלטפת את הדפנות. "תיפתח לפניי.." היא
לוחשת. "תן לי אותך." אני עושה כמיטב יכולתי, ואצבעה מחליקה
באיטיות, תוך עיסוי, לתוך הרקטום, לאט-לאט. "תירגע..." לוחשת.

הזין שלי עומד. בזמן הזה אני מרגיש את כל האצבע שלה מחליקה
לתוכי. מתכופפת, מגרדת.
אצבע, אצבע. כף יד. אגרוף. היא מכניסה לתוכי את כל היד עד
למרפק.
אני משפריץ.  

"אני צריכה להפסיק לעשן," היא אומרת, ושפתיה נפשקות ומשחררות
עשן כחול.
"אני אוהב אותך מעשנת," אני אומר, "כמו מלכה את נראית."
"מהאגדות?"
אני מסתכל על לבושה השחור הצמוד, עם המגפיים הגבוהות, עקב גבוה
מאוד, שפיצי.
סביב עיניה איפור שחור, שיערה שחור כפחם, קצת ארוך ומלא מאוד.
היא נראית כמו לילית.
"מלכה של סאדו." אני אומר.
היא מחייכת חיוך נבוך-מלגלג, "ארצה כלב..." היא אומרת בקול
מובס. ההומור שלה מנצנץ גם ברגעים קשים.
"יש לי פנטזיה קטנה עכשיו..." אני אומר כממתיק סוד...

לאחר כמה רגעים, והיא יושבת על הספה, מעשנת מבין שפתיה המשוחות
- עשן סמיך, פולטת אותו בנינוחות אל הדירה האפלולית. ואני אוחז
בכף-רגלה, על המגף השחור הכבד, ומוצץ את העקב השפיצי הנקי
כשזקפה גדולה מתפקעת בתוך מכנסיי. והיא מביטה על שפתיי מוצצות
את עקב מגפה, על הבליטה הגדולה במכנסיי, ומוצצת את הסיגריה כמו
שאני מוצץ בתשוקת-הערצה את עקב המגף שלה.

והיא מתכופפת ומגישה אליי את הסיגריה לשאיפה.

"אין לנו כסף," היא אומרת, השיער הרטוב האדמדם-חום שלה יורד על
מצחה, עיניה בוערות.
היא רק יצאה מהמקלחת, והיא לובשת תחתונים דקים סגולים בלבד.
אני רוצה, בחשק רעב, לנחם את גופה, להרוות את גופי.
"מה אתה מסתכל?" היא אומרת בשקט, אבל עם נוכחות.
"את כל-כך סקסית..."
היא מחייכת חיוך קטן, אבל לא עונה. מביטה לרצפה.
"תני לי לרדת לך..."
היא מביטה בי מהכורסא. "זה לא מה שיביא לנו כסף. נמאס לי לאכול
מיונז, גבינה לבנה, חומוס... אני שונאת חומוס."
אני ניגש אליה ויורד על ברכיי בין רגליה. "יהיה בסדר," אני
אומר. "ואחר-כך יהיה טוב, ואז זה כבר יהיה מצוין. אבל הריח
שלך..." שאפתי מלוא נחיריי, "הוא מחרפן תמיד."
"שמתי דיאודרנט..."
נישקתי את ירכה, "רק את מצליחה לשגע אותי ככה..."
היא נעה מעט במקומה, ואני פשטתי אליי את רגלה השחומה-מוקה,
מלקק את כף הרגל באיטיות, באהבה, מכף-הרגל עד גבעות הירכיים.
היא הביטה בי. הרגשתי שזה עושה לה טוב. מצצתי את פטמותיה
ושדייה הרכים כמו חמאה בפה שלי, והיא מחבקת את ראשי, לוחשת "רד
למטה... רד..."
הפשלתי את התחתונים הסגולים הדקים מעל כפות רגליה והעברתי לשון
על הגבעות הקטנות המהודקות כמו פרי מפולח. הקוס שלה הריח כמו
כוורת דבורים, מתוק מדבש. שיחקתי בלשוני בין שפתי הפות, העברתי
חשמל מאצבעות כפות-רגליה היחפות, עד פטמותיה שהזדקרו בכמיהה
כבדה.

מתוך הגלים היא הופיעה כמו נימפת ים. סביב רגליה כרוכות אצות.
חתיכת בד מכסה את חלציה. שדייה זקופים ורעננים, פטמות ורודות
וזקורות, מכוונות לעבר העולם.

פרשתי לרגליה שטיח של חול. ניקדתי אותו באצות וצדפים. הלכה
לאורך החוף והגלים שרים. ורוח שמש שקיעה יורדת חרש ומרטיבה את
הים והשמיים באדום.

"כשהשמש שוקעת, אם תקשיב, תוכל לשמוע אותה לוחשת."
אמר לי פעם סבא כשישבנו על הים.

חיכוך עורה הענוג של נימפת הים השמיע לחישה עם הרוח. רגליה
היחפות הענוגות טבלו בזהב החול.

הייתי רוצה לחקור את הפות ה-ורוד שלה. לטבוע בשפתיי, לאגור בפה
כמו חמאה נימוחה את שפתיי הפות התפוחות.

למצוץ את המיצים הקרירים והמתוקים-חמצמצים מתוכה, להרטיב
ולמרוח על שפתיי, פניי ועיניי. לשחק עם הלשון ולקבל את העוקץ
המתוק של השפתיים האלו התחתונות, ללכת לאיבוד בין ירכיה,
להרגיש את העור הצח החלק והרענן של ירכיה סוגרות לי את הפנים
ובולעות אותי לתוכה.  

חזרתי משדה הקרב רעב ועייף. הלכתי ברחובות של קוקה ונכנסתי
למסעדה קטנה. אכלתי אוכל מזרחי טוב, בשר על האש וחומוס משובח
וחמוצים. הגישו לי קובה חמוץ וג`חנון ופלפלים עסיסיים ממולאים,
וברווז ממולא אורז. אכלתי ואכלתי, הפכתי עייף יותר. התפניתי
לתנומה קלה בחדר המנוחה. לאחר מכן פניתי לביתי ורק כשנכנסתי
נזכרתי שאני נשוי. הבית היה מסודר להפליא, וריח מנטה עמד
באוויר. חלצתי את מגפיי וזרקתי את החרב והשריון לפינת החדר.
הורדתי את מגן השריון, ושמתי אותו עם השריון בתיבת העץ. אז
הפלתי עצמי בחבטה על המיטה, והיא השמיעה קול חורק של קפיצים,
כשאני מניח את ראשי על הכר הרך, ונושם עמוקות. המלחמה תמה.

היא באה מתפנקת בצבע מוקה, עירומה, על קצות אצבעותיה והביטה
בי. מחככת את ירכיה בידיי הפצועות. ירכיה היו חלקות ורכות וריח
ניחוח קינמון מרומז עלה מהן. היא הפשיטה אותי מבגדיי, ועירום
לחלוטין השכיבה אותי ועיסתה את כל גופי. כל שריר וקשר השתחרר
באצבעותיה החזקות, ולאט החיוניות חזרה אליי, וזקפה גדולה מאוד
צמחה לה לאט-לאט בין רגליי, מתפנקת, מתחננת.

אז היא השכיבה אותי אחורה, וישבה על איברי. הוא החליק כמו בשמן
לתוך הפות שלה, הרווי מיצי תשוקה. אני לא זזתי מרוב עייפותי,
והיא זזה ונעה עליו מעלה מטה, בפנים בחוץ, והרגשתי איך נשמתי
חוזרת אליי, וכך גם אהבתי (לאחר שלבי התקשה) אליה אשתי היפה
משוש חיי בבת עיניי.
היא עטפה אותי ברגליה הרכות, ושיטחה את כל גופה על גופי. הוא
היה כה רך, חלק ומבושם, ואני בגן-עדן פרטי של איש עייף ומצולק,
חופן את הרכות, מחליק על עורה החלק, ומתבשם מניחוחה, והיא
יורדת על איברי עמוק בתוכה, מרעידה אותו בתוך שריריה הפנימיים,
ובאנקה אני גומר ומשפריץ חומר חם, זורם, ולוהט מאוד, אל תוך
ריחמה, אל תוך הווייתה.

חושך בחוץ והאדמה מתה. בתים נטושים ומופצצים מונחים על הרים
ומה שנשאר מהשבילים והכבישים. קול ירח רך לבן ומלא מקונן לי
חרש כשברקע עולה מוסיקה של קינה ותשוקה מאחד הבתים שנשארו.
צלליות עולות ויורדות על ה-וילון של החדר שלי מאור שנשפך מאחד
הדירות, ובו אישה צעירה זעה חסרת-מנוחה. באוויר יש ריח של
קינמון ואבק-שריפה.
אני הולך אליה, היא באה אליי.
אני חושק בה, היא חושקת בי.
רגליה לא מגולחות וערוותה פראית נוטפת ריח חריף. שיער דליל
בבתי-השחי, ושיער ראש שלא חפפהו חודשים. אני נוטל את שפתיה
היבשות בפי, היא נוטלת את שפתיי הפצועות בפיה. אני מבקש ללחך
את אצבעותיי בתוכה, היא מבקשת להרגיש את קשיותו של איברי בין
אצבעותיה.
אני נושם ריח חריף של פות וערווה לחה, היא מסתירה פנייה בין
סבך שיער ערוותי ומסניפה את ריחו אליה.
אני אוכל בין רגליה בשיניי שפתיי ולשוני. היא פוצעת בניבים
חדים את איברי העבה והזקור. אני נאנק מכאב, וכאבי מתפשט בי
כחשמל, מתיר כאבי נפש מודחקים ובדידות קשה וגולמית.
אני מרים אותה בשתי ידיי, אוחז בישבניה, ומוריד אותה יושבת
גונחת על איברי. זרועותיה נכרכות סביב כתפיי החזקות, ואני
משעין אותה לקיר ונכנס בה בחוזקה.
היא צורחת ונאנקת מהנאה, וקול אנקותיה מתגלגל בכל עמק הירח. על
האבנים החשופות והקירות הסדוקים. על עלוות העצים הירוקה שאיבדה
את צבעה בלילה זה והפכה שחורה.
היא זועקת, מתחננת, ואני נותן לה, והיא מתרסקת על גופי
באורגזמה ארוכה וכואבת, חדורת עונג וכאב, ואני מתיז את מיציי
היישר לתוך בטנה, מתדפק וקולח על דפנות הרחם.