אורית אלדר / שיר לבוקר |
בין חושך לאור
לקול צלילה המתכונן של ציפור
עוד ערפל בחצר נפשנו
תודעה נפרשת על חלומותינו
בדקות הקצרות
כיקיצה לאין קץ
אז אנו מתאחדים
מתהדקים ומשתלבים
לכדי ציור מטושטש.
במעבר בו אימפריית הלילה
עוד נותנת מקלט
שם אני מוחה אבק
מזכר אהבתי, לאט, לאט
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|