אביעד גוטפריד / לעזאזל |
עגילים ופרחים,
איך השמש זורחת
כשאנחנו הולכים.
לפעמים את שוכחת
להרגיש את האור,
וכשילד בוכה בך
הוא רועד לו מקור.
ביחד, ביחד,
לפעמים זה נפלא לטייל.
פתאום לא אכפת לך
שכולם ילכו לעזאזל.
נזכרתי שיש לנו בית,
ברחוב תל אביב, מושכר.
נריב מי יוריד את הזבל,
בסוף, את תורידי מחר.
לפעמים את שוכחת
למלא את עצמך.
יש אחד שמקשיב לך,
הוא כותב לידך.
ביחד, ביחד,
לפעמים זה נפלא לטייל.
פתאום לא אכפת לך
שכולם ילכו לעזאזל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|