אורית אלדר / להרצל |
כששמש אוספת אליה את היום בחזרה
כשפרי נופל מהעץ או קר נורא
דע כי מילותיי עפות ברוח בשבילך
כאבקנים קטנים הניתקים מפרח
אותם פרחים צהובים אשר כיסו את שדות ילדותי
בין פרדסים וגגות אדומים הצרובים בזכרוני
שם אתה מתהלך מאושר
במקומות הנקיים והשמורים ביותר של לבי
וכשהרחוב נשטף בגשם
כל שריריי מתכווצים
כאילו זה עתה החזקת אותי
לעיתים זה כמו חיבוק רפאים
ריחוף באוויר או מעין רגע דומם
יש שירים שאותם לא ניתן לזמזם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|