אני כל כך אוהבת חורף. כל כך אוהבת. אני אוהבת כשהגשם מטפטף על
החלון. אוהבת להיות מוגנת מפניו בתוך החדר הנעים.

ואני.. מחייך אליה ומרגיש איך האושר ממלא ומציף את גופי.
גם אני אוהב חורף.. אני משיב אליה בקול, ואז מוסיף וממלמל
לעצמי: "אני אוהב את כל מה שאת אוהבת".

אתה יודע מה אני הכי אוהבת? אני הכי אוהבת את הריח של אחרי
הגשם...
הריח של הפרדסים ליד הבית. כן. נראה לי שאת זה אני הכי אוהבת.

אני אוהב להישאר במיטה ולהביט עליה מציירת באצבעותיה דמויות של
מים על החלון. עומדת על קצות אצבעותיה כאילו עדיין מפחדת
להירטב.

וגם... אתה יודע מה אני עוד אוהבת? אני אוהבת גם את כל הפטריות
שמחכות לבוא הגשם... ממש כמוני... רק אז הן באמת מאושרות. רק
אז הן מציצות מבין כל העלים ומחייכות אלי באלף חיוכים.
אני אוהבת פטריות.

מספיקה לי רק ההתלהבות שלה כדי לבכות מהתרגשות.
כל כך אוהב את איך שהתלתלים הזהובים שלה מלטפים את גבה במעיין
מחול פרטי שרק היא מכירה.
כל כך אוהב את זה שהפיג'מה שהיא לובשת עכשיו גדולה עליה ב  3
מידות.
כל כך אוהב להרגיש שרק אני באמת יכול לשמור עליה.

אני אוהבת איך שלכל אחד בחורף יש ענן פרטי. אני אוהבת את הענן
שלי. אני אוהבת שוקו חם.

אוהב את המבטים שלה אלי...
אוהב את הברק שיש לה בעיניים..
אוהב את איך שהיא סומכת עלי...
אוהב את איך שהיא מדברת עלי כשהיא חושבת שאני לא נמצא...

אתה יודע גם מה אני חושבת?
אני חושבת שכדאי שניפרד. נראה לי שאתה כבר לא אוהב אותי
יותר...
נראה לי שכבר התרגלת....
אתה כבר לא מתייחס לשום דבר שאני אומרת.
פעם היינו נהנים מאותם דברים.
פעם היינו מתרגשים מהחורף באותה מידה.
עכשיו אני מרגישה כל כך לבד.
אני כבר לא אוהבת חורף בגללך.

פעם התרגשתי מהחורף.....
התרגשתי מזריחה ומשקיעה.
פעם אהבתי פטריות בדיוק כמוך...
פעם היינו יוצאים לטיול שלוליות רק כדי לחזור ולהתקלח ביחד...
היום את כל מה שחשוב לי.
רק ש......
רק ש... אני לא יכול להגיד לך את זה, לא במילים לפחות...
באמת שאני לא יודע למה...
פשוט לא יכול.
אבל אני מבין אותך שתדעי.
פשוט לא יכול....