איך את יכולה?
במילה אחת לנגוע בי,
להמיס אותי,
להקפיא אותי,
להפשיר אותי,
כאילו אני איזה ארטיק.
ובחיבוק חם אחד,
את מחזירה אותי אחורה,
לימים שבהם לא יכולתי בלי.
כשהייתי מחבקת כרית,
מדמיינת שזאת את,
מתלחששת איתך
בטלפון
בלילה
מתחת לשמיכה,
מקבלת אהבה.
אחרי כמעט חודש שלא דיברנו,
ניצוץ קטן
כמו זה לפני שהגפרור נדלק,
גורם לי שוב להרגיש.
אחרי שהפסקתי
לחשוב
לקוות
לבכות
לאהוב...
אני שונאת אותך.
לא על מה שעשית,
על זה סלחתי מזמן.
על הקלות שבך,
על ששכחת אותי מהר,
ששבועיים אחרי
כאילו כלום לא קרה,
ועוד בחורה
ועוד אחת
ועוד
ועוד
ועוד
וזה לא נפסק.
ועכשיו זה כבר כמעט רציני.
ואני לבד.
מתבשלת עם עצמי,
בולעת כדורים.
כשאת מחייכת ושמחה,
והלב שלי מת.
איך את יכולה? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.