מדן נריה / נקמתו של ידיד מוזנח |
שבבתו הוא מאוהב;
גם אחרי אשתו הוא חיזר;
לכול עבר אהבות הוא פיזר;
ואך את "ידידו הטוב של האדם" - הוא זנח;
והכלב שנזנח - את הפרחח נשך,
במר ליבו נפל מהחלון אל מותו
ואת המאהב נטל אתו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|