רגע לפני שעוזבים את הכל.
רגע לפני שיורד לו היום האחרון בו אני כאן,
וממשיך הלאה אל המחר, רציתי להיפרד.
לרגע עולות התהיות.
איך אומרים שלום לאתמול.
של מי המבט האחרון.
האם ניפגש ביום מן הימים.
ומה אומרים ברגע קצר שלא מעכלים שהסוף כבר כאן.
ואז מוצאים את הדרך.
הכל פשוט פתאום שהרגש מלווה את הקול.
המון מילים מתנקזות לפזמון חוזר.
הניצוץ באוויר נוגע בשחקים, נופל על השביל ומראה לי מקום אחר.
השפתיים לוחשות את שבלב.
אז נפרדים.
בלי כאב בכלל.
רק אור של יום עוטף באהבה זכרונות שטים על ספינה.
הלב שומר את שהיה.
המון מילים מתנקזות לפזמון חוזר.
הניצוץ באוויר נוגע בשחקים, נופל על השביל ומראה לי מקום אחר.
השפתיים לוחשות את שבלב.
אז נפרדים. |