מה הדבר הכי אבל  הכי גרוע שיכול לקרות לי?  במיוחד כשאני
בחול? ובכן יש הרבה דברים גרועים ונוראיים אבל הכי, הכי הכי זה
כ שאין אינטרנט והכרטיס סים שקניתי שעלה לי 16 דולר לא שווה
כלום ולא מחבר אותי לשום מקום - נורא ואיום נכון?

למזלי למרות שאין מקדונלד בסביבה ואין סטארבאק יש לי את בית
הקפה קטן ששם אפשר לשבת לשתות קפה בשלושה וחצי דולר ולשוטט
ברחבי האינטרנט. זה מעצבן אבל זה הכי טוב שאפשר שיקרה בתנאים
הקיימים. אה ויש עוד דבר, בית הקפה  במרחק של כמעט קילומטר
מהחדרון שלי  מה שמאפשר לי לסיים את מכסת הקילומטרים היומית
שלי.  עשיתי עד עכשיו שבעה אז עוד שניים יקרבו אותי למחוז
חפצי

לא תמיד אני יכולה אתמול למשל צעדתי רק 4.4 שזה נורא ואיום אבל
פשוט הגב שלי הכניע אותי והחלטתי לצעוד פחות כדי לא לעייף אותו
יותר מדי ועכשיו בכל פעם שאני מתרוממת אני מרגישה שאני שפופה
עד שהוא מתעורר מחדש. אני חושבת שזוהי הלחות שמכניעה אותו,
חודרת לתוך העצמות מנפחת אותם כמו עץ ישן ואז החוליות לא רוצות
להסתובב כמו שצריך ואולי זו ההפסקה בהתעמלות פלדנקרייז שעושה
לי את זה? אולי?
אז עכשיו אני בהשתלמות חוצית  כלומר חוץ לארצית ומעניין לי
מאוד ומסקרן עוד יותר כי אני גם לומדת וגם מתרשמת מתרבות אחרת
וטוב; אספר מה היה ותשפטו בעצמכם.

אתמול היתי בסיטואציה מוזרה כזו שיכולה כנראה לקרות רק לי.

כשעלינו במעלית  לעבר המחלקה הייתה קבוצה רעשנית של כהי עור
שרצו גם  הם לעלות במעלית והיה ויכוח קולני עם השומר בפתח
המעלית בסוף נתן לנו כלומר לכולנו לעלות.  טוב לא פלא השעה כבר
הייתה מאוחרת וחוץ מירוקים וצבעוני - מדים לא היו אנשים לא
מתויגים. אנחנו עלינו לטיפול נמרץ פגים וילודים. הם עלו לא
יודעת לאן כשירדנו,  גם הם היו במעלית הם  כלומר אישה בגופיה
לבנה ועוד שני גברים  בבגדים שהסגירו את תפקידם - סתם מבקרים
האישה יבבה בשקט, בשקט וכל גופה סבל וכאב. הנחתי יד  קלה על
כתפה. "את אולי  רוצה חיבוק?" היא פנתה לעברי ואמרה "כן"
שהדהים אותי  ואז התחבקנו כל הדרך עד שהמעלית הגיעה למטה.
הצללית שלי כלומר זו שהייתי הצללית שלה הסתכלה בי במבט עקום
מעט  כאומרת אני לא הייתי מעיזה לעשות את זה. לא בביקורת, אלא
בפליאה ואני? אני לא אמרתי דבר אבל הרגשתי טוב ושמחתי שהצעתי
כתף וחיבוק וקצת מגע אנושי

ועכשיו אעשה לי קפה של עילית אדום ואחר כך אלך לביגל קפה בפינה
כדי לשלוח לך את הסיפור הזה שיהיה לך מה לקרוא לשבת.

ועד שגמרתי לתקן, הגיעה השמש העולה והאינטרנט חזר למקומותינו =
נפלא.