טלי יונתן / זנב זיכרונות העבר |
לא היית שם,
בכלל.
רק הצל שלך,
וגם הוא
מטושטש,
אפור.
והריח שלך
החריף
כמו ליזול
באפי העלה חרון.
והקול שלך,
צעקות.
העדפתי לקום
לא לישון.
זנב זיכרונות
העבר,
לא מרפה.
לקום.
לא לישון.
להיות.
לא לחדול
לעולם.
2.12.09
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|