אל הדרך נצא, אל הכביש המהיר,
כבכל יום שבת, עוזבים את העיר.
עת הכביש מתפתל במשעול לצפון,
נעמוד בפקקים ונשיר בגאון.
במרפסת יושבת לה ומחכה,
סבתא יודעת שנבוא כל דקה.
אז נרים שולחנות ונפרוש מחצלות,
ומיד תעלה מקהלת הקולות.
שדות וים, ים ושדות,
לו רק נוכל כך לנצח לחיות.
ים ושדות, שדות וים,
לו רק נוכל כך לחיות לעולם.
רק אמרת שלום לקרובי משפחה,
והנה כבר תתחיל למלא בטנך.
בשרים סלטים ומיני מרקים,
וכיצד נסיים בלי קפה ומתוקים?
אל הים אז נרד בבטנים נפוחות,
לשזוף את גופנו, לצחוק ולשחות.
השקיעה כה יפה כשהבירה צוננת,
המנגינה עודה מתנגנת.
שדות וים...
הערב ירד, חיבוק אחרון,
סבתא רוצה כבר ללכת לישון.
זה קשה לעזוב, אבל לא מצער,
בשבת הבאה כל השבט חוזר.
שדות וים...
מילים, לחן, עיבוד, ביצוע ועריכה: ערן בן טוב
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.