דנית רוזנברג / מיומנו של סרבן |
הבטיחו לי יונה, עלה של זית.
שלצבא לא אלך.
ואני מקיים את ההבטחה,
אביא את היונה, את הבשורה,
לא אלך אל הצבא.
קם לצלילי יריות העיתונים,
יושב בספה, שותה נס, מסרב,
עובד, מסרב, ישן, חולם, מסרב.
והוא, מעשן בין השמירות,
שותה שחור בלי לבן, ישן רק כמה שעות,
אומר "כן המפקד" ומקווה
שלא יהיו עוד מלחמות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|