אבי דקל / הסנה הבוער |
מילה ועוד מילה,
חודרת ההבנה:
דבר לא השתנה.
שנים עברו,
עוד מחפש סיבה -
חומר בעירה,
ללהבה שבי.
פחד יחיד,
שלא תתגלה בעתיד,
במראת חיי,
בבואת הסנה הבוער,
כשהיא מחייכת אליי ולוחשת:
עד מתי?
.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|