כוס היין נותרה ריקה למחצה
לצידה חוברת תווים נטושה
היא ישבה לצד הפסנתר, הנערה
שיערה השחור גלש על כתפה
פזמון
השחור בלבן התמזג כל הזמן
התמזג, התערבב בקלידים
ואנחנו לבד, ניצבים בחדרה
התמזגנו בין התווים...
גופה החיוור מכוסה בשמלה
כקלידים של פסנתר
כשחור ולבן
נשמתה הקצבית כמקצב של פסנתר
ועיניה הכחולות עצומות לא יותר
פזמון
השחור בלבן התמזג כל הזמן
התמזג, התערבב בקלידים
ואנחנו לבד, ניצבים בחדרה
התמזגנו בין התווים..
החוברת תווים צנחה לרצפה
וכוס יין אט אט התרוקנה
באותה העת שתשוקה לבלבה
כשצלילי פסנתר הדהדו בביתה...
ואנחנו לבד, מתמזגים לנו שם
על קלידים של פסנתר
על שחור ולבן
בחדר בו מהדהדת המוסיקה כל הזמן...
18 אפריל 1994.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.