נרדה מרום / דרך העיניים |
אני מיד יודעת
עבר עלייך יום
ואת שותקת.
דרך העיניים
אני רואה
את מה שאת,
האדמומית שבזווית
והריסים הרטובים
והשחור שנמרח
בעפעפיים.
הזיק שנעלם
הברק שהועם
והחיוך עמם
אני אתך כואבת.
דרך העיניים
רואה את התהום
ואיך את מטפסת משם
אל האור
אני זורקת חבל
מושיטה לך יד
כמעט ושוב נופלת
אל תוך השחור.
דרך העיניים
אני רואה אותי
שלא נמצאת כבר שם
בואי עלי אתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|