שמעון עובד / מעקף |
נקודה לבנה תטפס.
למן מכער אלי מתאר,
ג'לביה תעטוף ישיש.
'כבשתם' הוא אומר.
'סאחה, זה-לכם יעני.
אבל, רק אם-יורשה.
ומבלי שח"ו ארגיז...
זה הזית ידי נטעתי.
נער. לצד אבי וסבי.
קרדום, פער גומה.
לדליות. כבן ביתי'.
תכניות מודד נפרשו.
ואני לדחפוריי מורה,
לאמור: 'הירגע ישישי
שלום לעץ, יחי הזית'.
'עתה' ענה הוא רגוע.
'בנחת אנחת ליצועיי.
זה הזית מקדש-מעט,
בין דם-אדם ואדמתו.
-שנגוזה'.
סלילת כביש פנימי. קדומים 92'.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|