אנוק קורן / בודדה |
כמצורעת הולכת ברחובות.
הם תופסים מרחק פן ידבקו גם הם.
מרגישה מרתיעה, חולה, מצומקת - מפלצת.
כבר אין איפור, גם ככה הוא לא עוזר.
יורדת במשקל, גם ככה אף אחד אינו רואה.
חורים בבטן, רצועות עור, שומן וצלקות אני.
נשאר הפחד, הבידד ועמו הכאב.
כבר לא רחמים עצמיים, רק בידוד.
אני לא לבד אני בודדה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|