היום כבר לא קוראים ספרים
צורכים אותם בהיי דפינישן
עם חמישה נקודה אחד ערוצי סאונד
בדולבי סוראונד
סיפורים טובים היום
מצופים באפקטים
מתובלים בסצנת סקס
מצונזרת
שחלילה לא יוחלט
להגביל את הגיל
בו מותר לראות את הסרט

היום כבר לא כותבים שירים
מצלמים ישר קליפ
או שאם רוצים להיות אותנטיים
מחשבים נוסחאות רייטינג
ויוצקים לתבנית
אחד זמר, קצת מלח פלפל
קורט פוזה, קמצוץ סיפור חיים
לפחות קילוגרם וחצי יופי
רצוי להשאיר חתיכה קטנה
של עור חשוף, ויאללה
מתחילה התכנית

היום כבר לא מאמינים כמו פעם
מהפכנים נהפכו ללוגו, אנרכיה נהייתה סמל סטטוס
אלוהים בעצמו נהייה מותג של תרבות הצריכה
ייאוש יש בשפע, חינם אין כסף
עבור מי שמוכן לשלם
מעבדות מייצרות
תחושות של שמחה

היום כבר הכל יחסי. גם אני. גם המילים שכתבתי
עוד יש אנשים שכותבים שירים, שקוראים ספרים, שמאמינים
הקשר שבין רגשות ליצירה הוא נושא שחוק, מעט בנלי
אבל יש בהחלט מקום לדבר על הקשר שבין אמונה לאמנים