אורית אלדר / ילדתי בוכה |
ואני מביטה
מחבקת אותה
מנחמת חרישית
הנופים יתחלפו, בתי
הרוחות ישנו כיוון
הסבל משנה צורה
כל בוקר את ילדה חדשה
ילדתי ישנה
ואני במיטה
לבדי, חושבת
על אושר ואהבה
רגעים שהיו בידי וחדלו
מנסה לנחם את עצמי
ולהאמין שהסבל באמת משנה צורה
כמו בסיפור לפני השינה
אמא, עוד פעם בבקשה
ילדותי כבר אינה
ואני מנסה
להיזכר בחיבוק
בנגיעה רחוקה
בחיוך אמיתי
פנייך התחלפו, אמי
רוחך שינתה כיוון
אך לסבל שלי אין אותה צורה
כל בוקר אני אישה חדשה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|