אני מנגב ממנו כל יום אבק
ומאחסן אותו בתיבת זהב,
במי עדן משקה אותו כל בוקר
ושטיח אדום פורש לפניו.
מנגן באוזניו בכינור ובנבל
ובכל פרק זמן מסוים
בודק מהו לחץ האוויר בחדר,
והאם במקרה קר או חם.
לפעמים אני שם אותו בחלון ראווה,
וגאה בו כל כך, מציגו לכולם.
אבל, כחושש מעין הרע
ממהר להורידו משם.
לזרים גמורים לא מרשה לגעת,
גם אם קראו את הוראות השימוש.
הרי הם זרים ולעולם אין לדעת -
עוד יביאוהו לידי שיבוש.
אני משכיב אותו במיטה כל לילה,
שר לו שיר ערש ומתקן השמיכה,
מדביק נשיקה על... סוג של מצח
בטרם תרד עליו חשיכה.
אני משתדל, שיהיה מעניין לו,
מארגן לשנינו הרפתקאות, טיולים,
מספר סיפורים ואגדות, כמו אומנת,
ממציא משחקים, בילויים, התולים.
תמיד בודק, שלא חלה הוא לפתע,
שאינו מודאג מדבר-מה שולי,
ואוהב אותו בצורה כה מוחלטת...
אחרי הכל, הוא הלב שלי.