השראתי היא השעון המעורר שלי -
שאריות שינה עמוקה,
שאני אקח איתי למציאות
לעשותה יותר מתוקה.

ולפעמים השראתי היא שראיתי
ברחוב לנגד עיניי
ואספתי איתי אל הדרך
למלא איתו את המלאי.

השראתי גם אושר אמיתי
לצד צער צורב וכן,
שכזוג ציפורים עפים יחד,
ובנוחתם מקימים להם קן.

השראתי הרת אש בחזה שלי,
מקדחה מלטפת ראשי,
שעושה המון רעש, אך באה
תמיד בפסיעה חרישית.

השראתי היא ראי התשישות שלי,
ראש התקווה וחלום,
כשעליי לכבות את האור בחדר
ולשכב דומם עד אור יום...