[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








האוטו שלנו לבן כחול: גלויות מאמריקה (5)

התחבורה הציבורית באמריקה אף לא הייתה משו משהו. רק בערים
הגדולות כמו שיקגו, וושינגטון, ניו יורק ובוסטון ואולי בעוד
כמה, קיימת רשת ענפה מסודרת היטב, מדויקת לרוב, שנוסעת וקולטת
אנשים ומפזרת אותם ברחבי העיר. גם בערים הגדולות ברחבי הגלובוס
כמו ברלין,  או סידני - התחבורה מסודרת מאורגנת, לרוב נקייה
ובעיקר מדויקת. על התחנה כתוב מתי יגיח האוטובוס או הרכבת הבאה
וגם אם צריך לנוע חצי שעה ויותר האדם רגוע - יש על מי לסמוך.

בעיירה קטנה, או יותר נכון באוניברסיטה שיש לה עיר, כמו קלמסון
בדרום קרוליינה, המצב שונה. אין בנמצא  תחבורה ציבורית למעט
האוטובוס של הסטודנטים שחוצה את העיר מסתובב וחזור חלילה, כל
חצי שעה. בשבתות וחגים גם זה לא קיים. הנסיעה לא עולה כסף אבל
אם תרצה להגיע לקמפוס מרחק חצי שעה הליכה גם האוטובוס ידרוש את
זמנך במדויק. אז כמובן עדיף ללכת ברגל.  ואם תרצו לסופר לקנות
פירות וירקות נא להפקיד ארבע שעות מזמנכם למען הפעילות הזו.

ואני עכשיו בסינסינטי  מערכת אוטובוסים נקייה אבל אינה מגיעה
לכל מקום. יש אזורים שהם מחוץ לתחום. זמני הנסיעה משתנים ואי
אפשר לסמוך עליהם יתר על המידה.  אם רוצים לנסוע ממקום למקום
בשבתות או בימי ראשון אפשר להתייבש. לא אחת קורה שאני האדם
הלבן היחידי באוטובוס והוא מתמלא במהירות בצבעוניות רחבת קשת
סנגלים בצד מולטים, סינים, יפנים ונציגי שאר העולם החופשי.
בדרך כלל האוטובוס גם שקט. אנשים עייפים עולים ויורדים והשממה
שורה. אבל מספיק שצבעני אחד יתחיל לדבר בקול רם או יצחק וכל
הקהל הרחב יצטרף בלהט לשיחה גם אם זו שיחה עם יציר דמיון
ערטילאי. ושיחות כאלה דווקא לא חסר בעיקר כשמדובר ביושב
במרומים אישה מדברת אליו בקול רם, בתנועות ידיים ובשיר "אבי
שלי שמור עלי", וכיוצא באלה מילים  ועוד מעט והקהל הרב יחרה
אחריה. וכמו בארץ אם עולה אישה צבעונית מאוד קרי שיער אדום
וירוק וכחול בפסים ושמלה בצבעים דומים,  תזכה  אחרי לכתה להרבה
דיבורים וצחוקים והחלפת דעות לאן התגלגל הנוער בימינו למרות
שהיא כבר בהחלט לא נוער

האוטובוסים מרווחים עם מקומות לנכים ומעלית שתאשר לכל נכה
אפילו משותק אבל כזה שיכול להפעיל כסא חשמלי לעלות ורדת
בנוחות. על הנהג לקפל את המושבים הקדמיים, לחגור את כסא החשמלי
לאוטובוס ולצאת לדרך. משום מה יש לי הרגשה שכאשר זה קורה
האוטובוס משתתק כאילו נותן כבוד לנכה. לא שמעתי מישהו שיעליב
את הנכה או יצחק ממנו. גם כאשר הנכה הוא אדם בעל תנועות
מוזרות, סובל מהתכווצויות לא רציניות או נראה מפגר.

מצחיק אותי אוטובוס הלבן כחול הזה, שפרח תקוע לו על הישבן בעל
השכלולים של מערכת שנפתחת לנכה, שכורע  לפני מוגבל או עתיר
מידות או עגלת תינוק, שיכול לשאת לפניו ארבעה זוגות אופניים,
ובכל זאת מערכת הבקשה לרדת ממנו עדיין תלויה על חוט. ממש חוטים
היוצאים מהנהג לשני צידי האוטובוס וצריך למשוך בחוט כמו בימי
קדם.

אמריקה אמרנו?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-אני ערומקו,
תגיד לי?!

-לא יודייע. אני
לוזייר?









אבא של אפרוח
ורוד בשיחת
חולין עם שמעון
פרס


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/10/12 12:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חן שזר

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה