אני יודע שבסוף תקומי ותלכי
יש משהו בנו
שלא מאפשר לנו להישאר
אנחנו לא אוהבים להתקיים
מרגעים שיכולים להימשך
בלי שנעצור אותם, בבת אחת
אני מחכה
עוד רגע את תכנסי ואז תיעלמי
כן, אני יודע שבסוף תקומי ותלכי
החרטה, האשמה, הכאב והזמן שנעצר בבת אחת
לא משחררים משום דבר
לא מונעים את הבלתי נמנע
יש מזוודה בארון
הכל מסודר במגירות
את לא צריכה הרבה כדי לעזוב
כל אחד עשה את התוכניות שלו
לכל אחד יש מפות מוכנות
ליד עיירת הגבול
מחכות כבר המוניות
אני יודע שבסוף תלכי
זו העסקה עליה חתמתי
יש בנו משהו
שלא מאפשר לנו
להתקיים באופן נצחי
תמיד ברגע המכריע
אנחנו נרמסים
התחושה מבפנים
שהכלא מתחיל לרעוד
ולנו יש סיכוי אחד לברוח
אני לא מנסה להסביר
הווידוי לעולם לא שינה בנו דבר
גם שהמגע קיים
התחושה היא
שיש ריקנות בצידו
אני לא בוחר את המילים
את לא בוחרת שתיקות
הכל אמיתי, הכל שייך לנו
אני יודע, בכל רגע
את יכולה לקום וללכת
להשאיר אחרייך, סימן של זמן אבוד
החדר שלנו הוא עיירת גבול
מוניות מחכות לאסוף אותך
אני אראה אותך משלמת להם וחוצה את הדרך
זו העסקה שעשינו
הראשון שעוזב מנצח
שנינו לא יכולים להתקיים
בתחושה אחרת
שגורמת לנו להישאר כאן ולהפסיד
אני יודע, בסוף אחד מאיתנו ילך.