אלחנן א. לואיס / שתיקה |
והאגם נתמלא יתר על-מידתו.
הסכר נפרץ.
מימי זורמים ללא
הכר.
אני מרגיש כמו חיפושית שחורה ואיטית.
תילשו לי רגל, ואצלע.
את כולם -
ואעמוד דומם,
גאה ועלוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|