|
כשתבואי
עתירת גוויעות זעירות
עטורת דמעותיי
חומקת בין חרכי מילים
לבושת אפוד שתיקות
בכסותך אישון מסגיר
תבקשי
את לבך ששח
עם זיכרונות בעלטה
משוח קץ
לשחרר החרטות
מריתמת הרגש
וכרכרתך תחלוף
וממני
להביט בקירות קלופים
שם שמור בדל מצחוקנו
ולחשוף כמיהתך לידיעתי אותך
מבין קמטי חיוך שבור
בנעילת הדלת
יפרעו בי רסיסי הסימנים
ואכירך
ואוהבך מכפי אי פעם
ובלילות הפעם יחבקני
עד תום
פעימותיי. |
|
|
תמיד שאני
מסתכלת בתפריט
אני מסתכלת עד
הסוף. אפילו
בקטגוריה של
המאכלים שאני לא
אוהבת, ואחר כך
תמיד חוזרת למה
שהתת מודע שלי
בחר כבר
מזמן...
הקרניבורית
שאוהבת לאכול
דרך התחת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.