בתקופה שכל מה שאנחנו עושים/חושבים/אומרים מפורסם
ולכל דבר שכזה יש משמעות, ואלפי פרשנויות
אפשר להשתגע

אדם כאילו מתבוננים בו כל שנייה ושנייה מחייו
מקרוב עם זכוכית מגדלת
ובוחנים את צעדיו, כל פרט ופרט
וגם מנכסים אותם, דרך מתן פירושים והסברים, כאילו יותר ממנו
עצמו

אדם צריך להשיל אל רכותו
לוותר על אנושיותו

אדם צריך ללבוש מעטפת מסכתית על פניו
ללבוש ארשת קשוחה
ולפתח עור של פיל
בשביל לשרוד בהגינות, ב"אנושיות", בעולם זה

ואם יהיה גילוי שכזה, זה ייתפס כ"לא מתאים"
כ"מביך"
כ"מבזבז את הזמן"
כ"לא יעיל"
כ"נחמד, אבל זה לא מה שאנו מחפשים"

קצת אותנטיות, קצת אמיתיות, אמיתית
קצת סובלנות, קצת קבלה, ללא תנאים
קצת עניין בשוני, עניין בדברים שהם מעבר לרווח חומרי
קצת מתן ספייס על מנת שחיים אמיתיים יוכלו לנבוע מתוכו

כי החמצן כאן כבר מתחיל לאזול
וזמן גם הוא הולך ונגמר
והחיים היפים שיצרנו
הולכים להיות יצירה ללא חיים

כמו שמישהו פעם אמר לי,
"יש דברים חשובים בחיים, ויש דברים פחות חשובים".
מה הם מה? אבל באמת?