כל כך מזויף.
כל כך על יד.
כל כך בערך.

מקבץ אנשים אקראי מתאסף בסלון.
לכאורה נאבקים כמכלול למען מטרה משותפת.
לכאורה.
אין מכלול.
אין מאבק.
ובכלל על מה?
מה העוולה?
רק לכאורה.

אוכלים ארוחת ערב.
קוראים שירה.
מתדיינים.
שום אור לא יזרח מכאן לעולם.
שום תיקון לא יצמח לאף קלקול.

אני נזכרת בספר ילדים מפורסם
שהקראתי לאחיינית שלי לפני שנתיים.
חמישה ילדים.
חמישה בלונים.
לכל ילד בלון.
כל בלון סופו להתפוצץ.
אין דבר רוני רון, זה סופו של כל בלון.

קהילת אנשים צבעונית ומבטיחה
התפוצצה
היא רק על יד
היא רק בערך.

אין דבר.
זה סופו של כל בלון.