אני ישנה וליבי ער,
בחלומי מתגלה לי מקום קצת אחר,
בוחנת כל אדם, בוחנת כל דבר,
ואמא אמרה שעוד לא מאוחר.
שחרחורת שער, עיניים ירוקות,
איבדה את ליבה בין דפי התפילות,
תמיד חזרתי על אותן המילים:
למה זה לא כמו בסרטים?
כשיש סוף טוב וטוב לי בסוף,
כשפרחים מוגנים אסור לך לקטוף,
כשנסיך מתחתן עם אחת שדומה לי,
מי ימות או יחיה? זה לא רנדומלי.
אני ישנה וליבי נסגר,
לצערי כל חלום מוביל אל מחר,
אין בי שמחה, גם לא טעם מר,
אז אמא, תגידי, זה עוד לא מאוחר? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.