עומר שקד / לדבר עם הקיר |
בכל מיני דרכים,
עצובים, מהירים,
רגעים שחולפים.
בחדר השינה,
יש לך אלף תמונות,
אף לא אחת נשארה,
בה שפתינו נושקות.
ואני, שחושב,
איך ברחת לי מהר,
מה נשאר, לעשות,
עם הקיר לדבר.
אם היית מוכנה,
לתת לי דקה,
להסביר שקורה,
או יותר נכון - קרה.
אבל אין לי דקה,
ואין לי אותך,
יש לי את הקיר,
עד שגם הוא יברח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|