אני יודעת מה המשמעות שלנו
את מה שאני מרגישה
ואת מה שאתה לא...
למרות זאת
אני אוהבת לברוח אליך
להישאב למציאות הזאת שלך עם ריחות שהתמכרתי אליהם
נשיקות קטנות על הכתף
חיוכים אמיתיים
חיבוקים של בקרים לבנים
וקינדר בואנו אף פעם לא היה טעים כל כך
הבועה שלי אפורה
ואתה זורק עליה נגיעות של צבע
קרני שמש מעטות שחודרות מבעד לתריסים
מראות לי כמה אתה יפה כשאתה ישן לידי
אתה יפה ככה גם ליד בחורות אחרות?
אני לא רוצה שתוותר לי...
תילחם בי, תילחם עלי
תחזיק אותי חזק
כי הדרך שלי לא סלולה כמו שצריך
יש בה פניות חדות מדי
ואני לא יודעת איך מכבים לבד
את אוטוסטראדת המחשבות ההרסניות שלי
אתה כובש אותי עם הדרכים שלך להדליק לי את האור
ולהחזיק לי חזק את היד
אתה גורם לי להבין איך בעצם הכל בסדר
וזאת רק נורה שנשרפה
אחרי הכל, אתה ואני עדיין כאן
וגם אם זה כל אחד לחוד
יש רגעים...
שזה מרגיש...
ביחד.
ואז, זה באמת בסדר. אפילו יותר מכך.
31.10.09 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.