בא לי עכשיו לשלוח לך הודעת אסמס, לשאול האם אתה ער
ולא להתחרט על זה אחר כך.
בא לי... לקחת אותך בתיק שלי.
ממש בתוך התיק, בין הארנק לטיק טאק
ולשלוף אותך מתוכו
כשאני רוצה נשיקה,
או חיבוק,
או סתם שתגרום לי לחייך.
בא לי להפסיק לחשוב פעמיים לפני שאני מתקשרת.
בא לי לא לפחד שניגמר מחרתיים,
או היום.
בא לי להיות אופטימית ולחשוב שיהיה טוב.
שתרצה אותי גם,
ולא כמו שאתה רוצה עכשיו.
אלא קצת יותר,
קצת כמוני.
בא לי להחליף את תמונת הפרופיל שלי בפייסבוק
לאחת התמונות שהצטלמנו היום,
מבלי שזה ייראה מוגזם.
גם את תמונת המסך בפלאפון.
בא לי שקצת תקנא לי, כי יש לי הרבה ידידים.
בעצם שקצת הרבה תקנא.
בא לי שתגיד לי שאתה מתגעגע,
מבלי שאני אגיד את המשפט הזה ראשונה.
בא לי שתשלח עכשיו, ממש עכשיו ברגע הזה שבו אני כותבת עליך,
אסמס.
לשאול האם אני ערה.
בא לך?
15.10.09 |