ולמעלה! ולמטה. ולמעלה! ולמטה.
ו-למעלה למעלה למעלה! ולמטה.
ו-למעלה למעלה למעלה! ולמטה.
ואחורה. וקדימה. ואחורה. וקדימה.
ו-אחורה אחורה אחורה! וקדימה.
ו-אחורה אחורה אחורה! וקדימה.
ו-דיי.
בוא נעשה סיור.

והופ והופ והופ והופ והופ.
והופ והופ והופ והופ והופ.

מה יש כאן? יש כאן מובייל! תראה איזה מובייל יפה, ונוצץ,
וקסום! אמא שלך הכינה אותו. כן! אמא הכינה את המובייל. איזה
מובייל יפה. לא, אל תאכל את המובייל, אל.. אל תאכל, לא, אל
תאכל את המובייל. אל תמשוך אותו, כל החרוזים יפלו. יפה. לפעמים
עדיף רק להתבונן בעולם, נכון? כן. איזה עולם יפה. אל תהרוס
אותו. בתוך המובייל אתה יכול לראות את עצמך. אתה רואה? הנה
אתה! תעשה שלום. זה לא באמת עצמך אתה יודע. זאת רק השתקפות. רק
פרוטונים שפוגעים בפנים שלך, עושים ריקושט למראה וחוזרים אליך
שוב. אל תדאג, הם לא כואבים.

והופ והופ והופ והופ והופ.

תראה כמה דברים מעניינים יש לך בחצר. הנה יש לך כאן שולחן, עם
מפה, ועליה דוגמאות של חבצלות בצבעי לבן וחאקי ושחור. והנה יש
לך כאן ירוק של עצים ושיחים. והנה רשת. ברשת תופסים דגים. עם
הרשת הזאת אנחנו תופסים צל, כדי שלא ייכנס לך יותר מדי אור
בעיניים, ואתה תסתנוור. או שאפשר להגיד שאנחנו תופסים איתה את
השמש. זה רק סמנטיקה בכל מקרה. אנחנו לא באמת תופסים את השמש
או את הצל. אי אפשר לתפוס משהו כזה, נכון? לא.

והופ והופ והופ והופ והופ
והופ והופ והופ והופ והופ.

כמה דברים מעניינים יש לך לראות! יש לך המון דברים לראות בבית,
ולגעת בהם, ולחשוב עליהם.. וכשתגדל, יהיו לך גם מחשבות
מופשטות, ואז תוכל לחשוב גם על דברים שאתה בכלל לא רואה! ואתה
לא תדע אם הדברים המופשטים האלה אמיתיים בכלל, וכהשלכה מזה אתה
תחשוב שאולי כל הדברים המוחשיים שאתה רואה ומרגיש גם אולי לא
אמיתיים, ויהיה לך המון לחשוב עליו! כן! והעולם יהיה תמיד תמיד
מעניין, כי תמיד תוכל להמציא לך עוד ועוד דברים לחשוב עליהם
ולהתעניין בהם. אבל כרגע תראה כמה יופי יש לך כאן בחצר
האחורית.