|
כאן ברחוב השיש
הרעש לא מצא מקום
האבק חודר עיניים
בכל פנה יש מצבות.
יש החורקים שנים
כששם יקירם נחקק
ויש שדמעתם כמים
מבכים מר גורלם.
ערפל אופף עיניים
הקפה כאן לא נלגם
התפלות עולות שמים
באזכרה של בר מינן.
בסמטאות רחוב השיש
הדממה תפסה מקום
לחלוחית בקצה עיניים
כשמביטים במצבות.
לכל נפטר יש שם באבן
הגיל כלל לא משנה
הדממה כולם חובקת
העצב באוויר שולט.
|
|
|
"...שאלתי אותו
מנין הבטחון
העצמי העצום הזה
ותשובתו היתה
שזה מאמא
שלו. ביקשתי
ממנו דוגמא והוא
נזכר באיזו
עבודה שהיה צריך
להכין בבית הספר
לאלוהימים על
אבן כל כך כבדה
שאפילו הוא עצמו
לא יוכל להרים
ואיך אמו אמרה:
"אתה יכול, אתה
יכול" ואיך שזה
עזר לו..."
צפיחית בדבש
בטיזר מתוך
הסלוגן :"בטח
באל ובאמא שלו" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.