|
ושנינו מתיישבים בפינת החדר
לא מפריע לנו
שהכל ריק סביב
הקירות גבוהים מדי
כדי שנוכל לטפס עליהם
אצלנו זה תמיד
מתחיל ונגמר באותן שתיקות
בסרט הנורווגי שראינו
החורף נראה קסום
זה רק שנינו שלא הבנו שום מילה
הבטנו בגיבורים ותהינו
אם אנחנו דומים להם
במרחק של זמן
ומה זה אומר בעצם
שאנחנו כאן עכשיו בחדר
לא מחפשים
אמירה גדולה
לא מבקשים את הקלישאה
כן, שנינו אהבנו לפורר את האבן
ואז לנסות להבין
איך בונים אותה מחדש
שנינו הרגשנו כמו צעירים
שרוצים להרוס הכל
כדי להבין איך זה מתחיל מחדש
ועכשיו בפינת החדר
לא מפריע לנו
ששום דבר לא קורה
תוהים, אם יש לזה המשך
כאן או במקום אחר
הסיפור תמיד ממשיך
מעבר לנקודה
שאנחנו לא יכולים לעצור אותו בעצמנו
אני לא מביט בעינייך
את לא מדברת איתי
עוד מעט
אחד מאיתנו יקום
השני ימשיך לתהות
אם יש לזה המשך
זוכר יער נורווגי וגשם חזק
שנינו שכבנו במיטה
דמיינו שזה קורה למישהו אחר, רחוק מכאן
אחר כך קמנו ועמדנו ליד החלון
שמענו את הכלב נובח בגינה
תהינו, למי אנחנו דומים יותר
עכשיו בפינת החדר
אנחנו מתחילים להבין. |
|
עשרה קבין של
חשיש מובחר נפלו
לעולם. תשעה
נטלה רותי,
ואיבדה קשר עם
המציאות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.