שומע את קולך
מהדהד אצלי בחדר
כמו צל ישן על קיר לבן
אני לא מצליח להירדם
גם כשידך לא מונחת
אצלי על החזה
מנסה לפשט את המחשבות
אולי אגיע לקצה
אנשים לא צריכים הרבה כדי להתאהב
אנחנו לא שונים מהם
והקול שלך נשאר תלוי באוויר
אני יכול להיזכר בו
מתי ששקט כאן
עד שאני נרדם
אבל תמיד את מעירה אותי
מדמיין שזה צלצול טלפון
יש כאלה שבורחים
אני רק צולל עמוק
מבקש להוציא מהקרקעית
חול, שישאיר לי סימן
שומע את קולך
הוא עדיין מהדהד אצלי בחדר
אבל אני לא מצליח לישון
ובחוץ, אין שום דבר חדש
פרסומות נעות כמו אנשים
אני מחפש את הכיוון
אנשים לא צריכים הרבה
כדי להתגעגע
אני חושב, אולי מוטב שאחזור איתם
אזכר בך שוב, כמו אז
אני חושב עלייך
שבחוץ מתחילות הסופות
לא יודע, אם היינו בורחים
אם בקצה של הזמן שלנו
יש עדיין מה שמבחין
מנסה להירדם
אבל המבט הזה שלך
צופה עלי מכל פינה
נזכר במילים האחרונות
אחר כך בחיוך, בסוף בגב שלך מתרחק ממני
אולי זה הייתי אני הראשון שהלך
אני יושב על הספסל
שומע את הקול שלך מהדהד אלי
אורות ניאונים מסנוורים
הנה את באה ממול, עוקפת אותי
חלפו כל כך הרבה ימים
נשארו רק סימנים