[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לימור שטרן
/
גן עדן

אחרי שכבר חשבתי שלא אוכל לשמוע יותר, הגיעו צלילים דקים
לאוזני.
זו יכלה להיות המנגינה היפה ביותר ששמעתי, לולי נקטעה כל כך
הרבה פעמים באמצע, עוצרת את המחשבות שחלפו בראשי כמו רוח
...איפה שמעתי את זה בעבר... ובתוך כל האנדרלמוסיה ממש
התפללתי שאוכל לראות שוב. גלים של אור מותך וזורם כמו לבה ירדו
כמפל לפני, יוצרים נחל ארוך הנמשך לאופק והופך לשמיים. האדמה
הייתה כמו עננים רכים וכחולים-לבנים והכול השתנה ברגע שהסבתי
את מבטי. ...זה מוזר, הייתי בטוחה שהעיניים שלי סגורות...
השיניים נקשו מרוב קור, והפכתי למים זורמים מרוב החום, נסחפת
לכל כיווני הרוח, וזה למעשה היה רק כיוון אחד ...מעניין מה
יגידו על זה הפיסיקאים...
קפאתי באמצע הדרך והתאספתי מחדש
בתור פתיתי שלג השוכבים אחד ליד השני בתוך השמיים, בטח מלמעלה
זה נראה כמו כוכבים.
הדברים זזו מאליהם ושום דבר כבר לא היה ברור ויכולתי לשמוע
מילים שרות "...שוב אמצא מקום לחזור..." יש לי הרגשה שפעם
ידעתי את המילים.
התחלתי ללכת, והופתעתי לגלות שיש לי רגליים. ...מתי הפכתי את
זה למובן מאליו...
המילים שרקו מזמור רך שנהפך לתמונה מרוחקת
של צבעי פסטל צבעוניים ועץ ערבה סגול שעליו נמרחו בתוך הרקע,
ונשכבתי בצילו וניסיתי לישון. ...אבל חשבתי שאני ישנה...
נגררתי למקום כלשהו, וזה כבר לא היה מובן מאליו שכל מה שקורה
זו החלטה שלי, ובכל זאת נתתי לעצמי להיסחף עם הכוח, מרוצה
שמישהו שוב מוביל אותי. ...אבל לאן... נעמדתי שוב "...שוב
אמצא מקום לחזור והיכן את היום..."

גלים של אור מותך זהרו וגלשו כמו לבה מצידי שער זהב וכסף
שלמעשה היה כוכבים זעירים העשויים פתיתי שלג שהיו אני.
וכשפסעתי בעדו הרגשתי כיצד המשטח הישר עליו הלכתי נעשה יותר
חמים, ומול עיניי הסגורות היה חיבור של נחל ושמיים ודמויות
מטושטשות כמו מריחה של צבע התרוצצו, ...איך פתאום אני שומעת
את הדי הצחוק...
יושבת ומתבוננת, מביטה בהרים שצמחו מהאין אל
תוך היש, ובעצם גם שם הם אינם. הרגליים הפכו למים, והמשטח נעשה
כהה יותר, ובכלל לא ניסיתי לזוז, בלי תחושה הופכת לחלק מהרקע,
בזמן אחר יצמח פה עץ תפוחים ססגוני ופורח העומד כעמוד של רוח
בין הבריות. פתיתי שלג כסופים נופלים על עלים של פיח ומחברים
בין ישות לרצפה של עננים. "...והיכן את היום חיפשתי בשביל
לומר להתראות... "


שוב אמצא מקום לחזור...
והיכן את היום?
חיפשתי בשביל לומר
להתראות...

שובי אלי
שובי עכשיו
מגן עדן של
חלומות שכוחים
חיפשתי
חיפשתי שנים

שוב אמצא מקום
לחזור אליו בלילה
היכן את היום
היכן תהיי מחר...

מתי תשובי אלי?
שיר לגן עדן של
חלומות שכוחים
מצאתי מקום מצאתי מקום
שיהיה רק שלי
שיהיה של כולם
מצאתי גן עדן
והבאתי
אותו לך...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החלום שלי זה
לבקר בכל
המקומות
המרכזיים
והנידחים בעולם
כדי שאני אמות
אני אדע שלפחות
ראיתי את הכל.
וכמה שהעולם
קטן, זה תיהיה
עבודה קשה...


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/9/10 7:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לימור שטרן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה