יוצאת לדרך חדשה, לבד בלי עזרתך.
בלי כוונות ובלי תחושה, כשידך בעקשנות מולי תלויה. אך אני
בהתעלמות עוברת בצליעה לידה. ואם חשבת שמבטך החודר יעזור
וישכנע, אני אתרחק ממך ואתה רק תמשיך לדמיין אותו בי נוגע.
נפלתי פעמים רבות, ולא בטוחה שהבראתי אחרי כולם, אבל הפעם אני
אנסה ולו כדי לדעת שיום אחד אצליח להגיע לשם. נטשתי אנשים רבים
בחיי, אפילו לא זוכרת לטובת מה. המחיר היה כבד ואני כבר לא
בטוחה. עכשיו כבר רק מתגעגעת בתחושה של החמצה. מקווה שאראה את
פניהם לפעמים, גם אם יעברו לידי ללא תגובה.
וברגעים בודדים בימי חסרי המנוח, כשהבירה הגיעה לדם וההדחקה
נחלשת כי אין יותר כח, פניהם יצופו מול עיניים בשילוב עם
טעויות. וארדם רק בתקווה שאולי נחזור להיות... |
