ענבר סתם / מקורות |
מפרשי הלבן מול האופל שלך
לזיכרון אש זרה שהדליקה לילות
הנני שוב - מחכה כמו נעליך.
שוב חוזר הניגון שזנחתי לשווא
בוקר וערב לך ועליך
בקנון אינסופי ורשרוש עלי סתיו
מתחננת לחסות שוב תחת כנפיך.
שוב מכה בסלע עד זוב דם,
שוב קוטפת חיוכים מבין המרכבות.
אני כבר רגילה -
כואב אבל פחות,
ורק שאלה בהדהוד מיותם
עוד תלויה -
ההיית או חלמתי חלום?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|