איירין פטל / המכשפה |
יוצאת לרחוב רק עם משקפיים גדולות, עם איפור מרוח ובוכה
ביד ארנק מצלצל, מטבעות מזהב שלא שווים אגורה
ושוב הוא אומר לי, אלו החיים שלך, עולה ברחוב וחוזרת
וככה אני אוהבת, להביט בשקיעה,
בסוף הרחוב על ספסל נטוש, ליד עוד נפש אבודה
מושיטה את היד, עומדת ברחוב, אני לבד
אני צועקת לו בכל הכוח ולא מוציאה מילה
המשקפיים נופלות לי ומתגלות העיניים, מרוחות בשחור,
ושוב הם צועקים לי ,הנה המכשפה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|